אחרי מות שנה ב – הלכות מליחה
אחרי מות – שנה ב פתיחה מרבה תורה, מרבה חיים (אבות ב, ח). נראה לי, בסייעתא דשמיא – דידוע דאורות המוחין נקראים "חיים", והלומד תורה בחלק הסוד שבה, ממשיך אורות המוחין שנקראים "חיים". וזה שאמר: "מרבה תורה" – "מרבה" דיקא,…
טהרות (מצורע) שנה ב – הלכות דם
מצורע – שנה ב פתיחה הוא היה אומר: על שלשה דברים העולם עומד: על האמת, על הדין, ועל השלום (אבות א, יט). יש להבין: אחר שכבר קדם שמעון הצדיק שהיה משירי כנסת הגדולה, ועשה שלושה עמודים לקיום העולם בריש פרקין…
תזריע שנה ב – הלכות טריפות, גיד הנשה, אותו ואת בנו
תזריע – שנה ב פתיחה ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו, נרפא הנתק טהור הוא, וטהרו הכהן (ויקרא יג, לז). יש להבין הלשון כפול, דדי לומר "טהור הוא", או יאמר "וטהרו הכהן" בלבד? ונראה לי, בסייעתא דשמיא, דרמז…
שמיני שנה ב – הלכות טבילה
שמיני – שנה ב פתיחה ולהבדיל בין הקדש ובין החל, ובין הטמא ובין הטהור (ויקרא י, י). נראה לי, בסייעתא דשמיא: הא דסמך ההבדלה אשר בין הקודש ובין החול לההבדלה אשר בין הטמא ובין הטהור, כי מצינו בזוהר הקדוש, פרשת…
צו שנה ב – הלכות נדה
צו – שנה ב פתיחה זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם, ולמלואים וכו' (ויקרא ז, לז). נראה לי, בסייעתא דשמיא: כללות העבודה היא "צום קול ממון", שמספרם עולה "זאת", ושלושתם יועילו במקום הקרבנות, כי בתענית – האדם מקריב חלבו ודמו,…
ויקרא שנה ב – הלכות שבת שלפני ראש חודש
ויקרא – שנה ב פתיחה ואת אשר חטא מן הקודש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו (ויקרא ה, טז). נראה לי, בסייעתא דשמיא: ידוע, כל חטא יש לו שייכות באות מן עשרים ושתים אותיות, וגם בחמישה דמנצפ"ך, לכן צריך להתוודות על…
פקודי שנה ב – הלכות כתיבה, סחיטה, כיבוס, רוקק ברוח
פקודי – שנה ב פתיחה וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן, על ירך המשכן נגבה (שמות מ, כד). נראה לי בסייעתא דשמיא: גופה של מנורה שהוא הנר האמצעי, הוא רומז לשבת; ושלושה נרות מימין ושלושה משמאל: שלושה רומזים ליום…
ויקהל שנה ב – הלכות בנין וסתירה
ויקהל – שנה ב פתיחה והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה, והותר (שמות, לו, ז). הקשה "אור-החיים" ז"ל: לשון "דים" משמע כדי ספוק, ולשון "והותר" משמע שהיה יתרון? גם רש"י ז"ל פרש: "מלאכת ההבאה" – וצריך להבין, מה מלאכה…
כי תשא שנה ב – הלכות קשירה ותפירה
כי תשא – שנה ב פתיחה ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת, בחריש ובקציר תשבת (שמות לד, כא). יש להבין, למאי אצטריך לומר "ששת ימים תעבד", פשיטא?! ועוד, מה עניין "חריש וקציר" לזה? ונראה לי, בסייעתא דשמיא: דהלכות שבת רבו…
