חשיבות לימוד ושינון ההלכות

היה רגיל מרן הרב זצ״ל לספר: היה יהודי שתמיד היה משתדל להגיע ראשון לשיעור. הייתי מכבד אותו ומושיב אותו לידי. יום אחד, בא אלי אדם וסיפר לי כי הוא ראה את אותו אחד שאני מכבדו, שנסע בחג השבועות ברכבו לכותל וחזר. אמרתי לו שלא יוציא שם רע על אותו יהודי סתם כך, וקודם צריך לברר […]

קירוב רחוקים

"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם יְהֹוָה וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי:" (דברים, ל"א, כ"ז) משה רבינו מוכיח את ישראל בטיעון של קל-וחומר (והוא אחד מעשרה לימודי קל-וחומר שכתובים בתורה): אם בחיי ממרים הייתם – על אחת כמה וכמה אחרי מותי. על קל-וחומר זה של משה […]

הברכה מאיתו

"וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דברים, ל"א, כ') אדם שעובד לפרנסתו ורואה רווחים בעמלו, נוטה לייחס את הישגיו הפרטיים למהלכים שהוא עשה. הוא תולה את הצלחתו ואת עושרו בכוחו ובחכמתו, בבחינת: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", וכמו שנאמר אצלנו: "וישמן ישורון ויבעט". אולם זו כפירה! עליו לדעת ולא לשכוח שכל […]

חזק ואמץ במלחמה ובתורה

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ" (דברים, ל"א, ז') לשון זו של "חזק ואמץ" נכפלה ליהושע כאן ולהלן: "ויצו את יהושוע בן נון ויאמר: חזק ואמץ". מה פשרה של כפילות זו? כשניגש יעקב אבינו לברך את בני יוסף – מנשה ואפרים, שיכל את ידיו והניח את יד ימינו על ראשו של […]

דילוג לתוכן