הלכות ט"ו באב
ט"ו באב א. "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו, .ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, […]
תענית יחיד
תענית יחיד א. כשם שמצווה על הצבור להתענות ולהתפלל על כל צרה שלא תבוא, כך מצווה על כל יחיד הנמצא בצרה להתענות ולהתפלל, כגון אדם שיש לו חולה בתוך ביתו, או שהוא תועה בדרך, או חבוש בבית האסורים שלא כדין. ויתפלל אל ה' ויבקש רחמים מאתו יתברך שמו שיושיע אותו. ודבר זה מדרכי תשובה הוא, […]
שבע דנחמתא
שבע דנחמתא א. משבת שלאחר תשעה באב במשך שבע שבתות עד סוף חודש אלול, קוראים בשבת הפטרה של נחמה "ז' דנחמתא". ב. אם חל א' דראש חודש אלול בשבת, מפטירין "עניה סוערה" (שו"ע תכה סע' א), ואחר כך אומרים פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "השמים כסאי" ופסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש". (כה"ח שם ס"ק יא). […]
זכר לחורבן הבית
זכר לחורבן א. משחרב בית המקדש, תקנו חז"ל שיהיה בכל שמחה זכר לחורבן, כמ"ש: "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי". (תהלים קלז ה – עיין כה"ח תקס ס"ק ב ומשנ"ב ס"ק י בהקדמת הסימן). ב. בניין – גזרו חז"ל שלא יבנה אדם […]
עשירי באב
עשירי באב א. תניא, בשבעה באב נכנסו גויים להיכל, ואכלו ושתו וקלקלו בו שביעי שמיני באב, ותשיעי לעת ערב הציתו בו את האש, והיה דולק והולך כל היום העשירי עד שקיעת החמה. והיו מן החכמים שאמרו שצריך לקבוע את הצום בעשירי כיוון שרובו של היכל נשרף בו, אך החליטו חכמי ישראל לקובעו בתשיעי מפני שהתחלת […]
ט' באב שחל בשבת או ביום א'
ט' באב שחל בשבת או ביום א' א. שבת – מתפללים כל תפילות שבת כרגיל, ואין משנים בסדרי התפילה כלום. כמו כן אין משנים מניגוני התפילה או קריאת התורה והפטרה כלום. ובמקומות שנהגו להתפלל במנגינות של צער – יש לבטל מנהגם אם לא שיצא מזה מחלוקת. ואם יש חשש למחלוקת שרוצים להחזיק במנהגם – יחזיקו. […]
