תוספות שאחרי "שמונה עשרה"
כט. אחרי שמונה עשרה אומר החזן: "יהי שם" וחצי קדיש. אומרים: "הריני מכין" שהוא נוסח הכנה לימי החול מגאון עוזנו ותפארתנו בעל ה"בן איש חי", ואחר כך אומרים: "שובה ה' עד מתי", "יושב בסתר" וקדושת "ובא לציון" החל מ"ואתה קדוש" עד "כל המייחלים לה'".
הכנה לימי החול
ל. נוסח הכנה לימי החול שאומרים לפני "שובה ה":
"הֲרֵינִי מֵכִין עַצְמִי לְקַבֵּל אוֹר תּוֹסֶפֶת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִימֵי הַחֹל וְאֶתְקַדֵּשׁ בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ בִּימֵי הַחֹל מִקְּדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה (ויקרא י"א, מ"ד): וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּנּוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בָּזֶה".
אמירת התוספות בכל מוצאי שבת
לא. על פי הפשט אין אומרים "שובה" ו"ויהי נועם" במוצאי שבת שיחול יו"ט בשבוע שאחריו או במוצאי שבת ויו"ט. על פי הקבלה יש לומר בכל מוצאי שבת "ויהי נועם" וסדר קדושת "ובא לציון החל מ"ואתה קדוש", גם במוצאי שבת של חול המועד, וכן נוהגים.
פסוק "ויהי נועם"
לב. משה רבנו ברך את ישראל בסיום מלאכת המשכן בפסוקי "ויהי נועם". ולכן אנו מתחילים את השבוע בפסוקים אלו, שהם סימן ברכה לכל מלאכת השבוע שמותרת החל ממוצאי שבת.
עמידה וישיבה באמירת התוספות
לג. אומרים פסוקי "ויהי נועם" מעומד וסדר קדושת ובא לציון מ"ואתה קדוש" מיושב.
סיום התפילה
לד. אומרים "ואתה קדוש" עד "כל המייחלים לה'". ומסיימים את התפילה כבשאר ימות החול – החזן אומר קדיש "תתקבל", אומרים "שיר למעלות", קדיש "יהא שלמא", "ברכו" ועלינו לשבח.
מוצאי יום טוב
לה. במוצאי יום טוב שאינו מוצאי שבת, אין אומרים "ויהי נעם" וכו' אלא אחרי שמונה עשרה ממשיכים את התפילה כבשאר ימות החול, והש"ץ אומר "יהי שם" וקדיש "תתקבל", ואומרים "שיר למעלות", קדיש "יהא שלמא", "ברכו" ועלינו לשבח.
תוספות לאחר התפילה
לו. אין אנו מאריכין אחרי ערבית בפיוטים שונים בבית הכנסת, ויש שעושים כן בביתם אחרי או לפני הבדלה.
