פרשת "החודש"
עא. כאשר חל ראש חודש ניסן ביום חול, בשבת שלפניו קורא המפטיר קריאת "החודש" בפרשת "בא" מ"ויאמר ה' אל משה" עד "אני ה'".
ראש חודש ניסן בשבת
עב. חל ראש חודש ניסן בשבת – קוראים בשבת זו קריאת "החודש" ולא בשבת שלפניו. הטעם לקריאת פרשת "החודש" לפני הפסח – משום ששם פרשת הפסח.
שכחו לקרוא את פרשת החודש
עג. לא קראו פרשת "החודש" בזמנה – קוראים אותה עד חצות היום. לא קראו עד חצות היום – יקראו אותה עד שקיעה בלי ברכה. לא קראו עד שקיעה – אין משלימים.
סימן לזכירה
עד. חז"ל עשו סימן לזכירת הפסקות הקריאה בארבע השבתות: זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו. ופירושו כדלהלן: זט"ו – חל ראש חודש אדר בשבת מפסיקין בחמשה עשר בו. ב"ו – חל ראש חודש אדר ביום ב' מפסיקין בו' בו. ד"ד – חל ראש חודש אדר ביום ד' מפסיקין בד' בו. ובי"ו – חל ראש חודש אדר ביום ו' מפסיקין בשתי שבתות, ב ב' בו ובי"ו בו.
קריאת ארבע פרשיות ביחיד
עה. אין לקרוא ארבע פרשיות ביחיד. ועל כן מי שהיה בזמן קריאת ארבע פרשיות במקום שאין בו ספר תורה ולא קרא בזמנן או אפילו אם שכחו ציבור לקרוא פרשת שקלים או החודש – אין להוציא ס"ת ולקרוא ביחיד.