ראש חודש שחל בשבת
זכרון שבת ור"ח
כ. כשחל ר"ח בשבת, מזכיר בברכת המזון "רצה והחליצנו" וכן "יעלה ויבוא" בין "רחם" לברכת "בונה ירושלים".
זכר "רצה" ולא "יעלה ויבוא" לפני "הטוב והמטיב"
כא. הזכיר "רצה והחליצנו" ולא הזכיר של ר"ח – "יעלה ויבא", ונזכר לפני שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב" – אומר בלי שם ומלכות: "ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזיכרון" ואינו חותם בה בברכה.
זכר "רצה" ולא "יעלה ויבוא" אחר "הטוב והמטיב"
כב. הזכיר "רצה והחליצנו", ולא הזכיר של ר"ח, "יעלה ויבא", ונזכר אחרי שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב" – אינו אומר: "ברוך שנתן" ואינו חוזר לומר "יעלה ויבוא", ויאמר "יעלה ויבוא" ב"הרחמן".
זכר "יעלה ויבוא" ולא "רצה" לפני "הטוב והמטיב"
כג. הזכיר של ראש חודש, "יעלה ויבוא", ולא הזכיר של שבת, "רצה והחליצנו", ונזכר לפני שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב" – יעשה כפי שנתבאר בסעיפים ו'-ט'.
זכר "יעלה ויבוא" ולא "רצה" אחר "הטוב והמטיב"
כד. הזכיר של ראש חודש, "יעלה ויבוא", ולא הזכיר של שבת, "רצה והחליצנו", ונזכר אחרי שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב" – חוזר לראש ברכת המזון ומזכיר "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא" [ומזכיר שוב "יעלה ויבוא" למרות שכבר אמר "יעלה ויבוא" בפעם הראשונה].
לא הזכיר "רצה" ו"יעלה ויבוא"
כה. לא הזכיר של שבת, "רצה והחליצנו", ולא של ראש חודש, "יעלה ויבא", ונזכר לפני שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב" – מברך בשם ומלכות ברכה הכוללת שבת וראש חודש כדלקמן: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וראשי חדשים לזכרון", וחותם בשל שבת: "בא"ה מקדש השבת" ואינו מזכיר "ראש חודש" בחתימת הברכה.
אכל מבעו"י ומברך בלילה
כו. אכל פת ביום שישי ולא הספיק לברך "ברכת המזון", ונתקדש היום והמשיך בסעודתו ואכל גם בלילה – מזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון. אך אם פסק מלאכול מבעו"י – לדעת מרן בעל השו"ע – מזכיר "רצה והחליצנו", ולדעת הרמ"א – אינו מזכיר.
סעודה שנמשכת ללילה
כז. אכל פת בסעודה שלישית והאריך בסעודתו עד מוצאי שבת – מזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון, אך לא אומר: "השבת הגדול והקדוש הזה" אלא "השבת הגדול והקדוש" ומשמיט מילת "הזה".
שבת ערב ר"ח
כח. ערב ראש חודש שחל בשבת – רצוי מאוד לגמור לאכול "סעודה שלישית" ולברך ברכת המזון לפני ה"שקיעה" ולומר "רצה והחליצנו" בלי פקפוק, משום שהמברך ברכת המזון בסעודה שלישית אחרי ה"שקיעה" נכנס למחלוקת הפוסקים ומכניס את ראשו בין הרים גדולים.
וכן יש לנהוג בכל מקום שמתחיל סעודתו ביום, ואם ימשיך ללילה ישתנה נוסח ברכת המזון כגון מי שמתחיל סעודתו ביום בפורים או ביום אחרון של חנוכה שיסיים סעודתו מבעוד יום. והחכם עיניו בראשו שלא יכנס למחלוקת.
האריך בסעודה ולא אכל בלילה
כט. האריך ב"סעודה שלישית" ולא ברך ברכת המזון עד מוצאי שבת [שהוא ליל ראש חודש] אך לא אכל בלילה – מזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון ואינו מזכיר "יעלה ויבוא".
האריך בסעודה ואכל בלילה
ל. המאריך ב"סעודה שלישית" ולא ברך ברכת המזון עד מוצאי שבת [שהוא ליל ראש חודש] ואכל בלילה – נחלקו הפוסקים בדינו. יש אומרים שמזכיר "יעלה ויבוא" ואינו מזכיר "רצה והחליצנו". יש אומרים שמזכיר גם "יעלה ויבוא" וגם "רצה והחליצנו", ואינו נחשב תרתי דסתרי. אמנם, לדעת הבא"ח וכך אנו פוסקים להלכה, בכל אופן מזכיר "רצה והחליצנו" ואינו מזכיר "יעלה ויבוא".
סעודת ר"ח חנוכה או פורים שהתארכה
לא. סעודה בר"ח או חנוכה או פורים שנמשכה עד הלילה שהיא מוצאי ר"ח וחנוכה ופורים – לא יזכיר מספק "יעלה ויבוא" או "על הנסים".
ר"ח שחל בשבת
לב. בשבת שחל בה ר"ח – לכתחילה יש להשתדל לסיים את "סעודה שלישית" לפני השקיעה כדי שיוכל לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון אליבא דכולי עלמא. ואם נמשכה אחרי השקיעה, בין שהמשיכו לאכול ובין שלא – יש אומרים שהולכים אחר תחילת הסעודה, ויאמר בברה"מ גם "יעלה ויבוא" מלבד "רצה והחליצנו", ולדעת הבא"ח – לא יזכיר "יעלה ויבוא".
ז' ברכות השביעי בשבת
לג. היו אוכלים סעודת חתן וכלה של היום השביעי שיצא בשבת ונמשכה הסעודה עד הלילה – לא יאמרו שבע ברכות במוצאי שבת.
