קרבנות ו"אשרי"
לד. "פתח אליהו" – טוב לומר קודם תפילת מנחה "פתח אליהו" כיון שזה מועיל לפתיחת הלב[1].
לה. תפילות קודם תפילת י"ח – קודם תפילת י"ח יאמר: "לשם ייחוד", "למנצח על הגיתית לבני קורח" וכו'[2], "פרשת התמיד", "קטורת", "אשרי" וכו'[3] ו"תיכון תפילתי" וכו'[4].
לו. "פרשת העקידה" – יש מי שאומר שצריך לומר את "פרשת העקידה" גם קודם תפילת מנחה, ויש מי שאומר שלא צריך, וכן נוהגים[5].
לז. המאחר לבוא לביה"כ – יש אומרים שקריאת "קרבן התמיד" ו"פיטום הקטורת" אינם מעכבים, ולכן אם בא לבית הכנסת מאוחר או שהוא ממהר יאמר רק מזמור "אשרי" וכו' ויתפלל תפילת י"ח[6].
לח. מעלת "אשרי" – הגמרא אומרת[7] ש"כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים – מובטח לו שהוא בן העולם הבא". וכל זה הוא דווקא כשמכוונים במזמור, ולכן אומרים מזמור זה קודם תפילת מנחה, ובסיומו אומרים פסוק[8]: "ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם הללוי-ה", שזוהי תפילה ובקשה שנזכה לומר את השבח הזה גם בעולם הבא[9].
לט. "פותח את ידך" – הסיבה העיקרית שתיקנו לומר את המזמור הנ"ל היא הפסוק[10]: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", שבפסוק זה מוזכר שיבחו של הקב"ה שמשגיח על כל אחד מבריותיו, ומפרנס ומשביע לכל חי רצון. ולכן צריך לכוון מאוד בפסוק זה, ואם לא כיוון בו צריך לחזור ולאומרו. ועפ"י הסוד יש הכרח בתפילת מנחה להתפלל על הפרנסה[11].
מ. חז"ל תיקנו לומר את המזמור הנ"ל בתפילת שחרית כדי לבקש על הפרנסה, ובתפילת מנחה כדי להודות להקב"ה על הפרנסה, וכך יש לכוון באמירתו[12].
מא. קדיש קודם תפילת י"ח – לא יתחילו לומר מזמור "אשרי" וכו' לפני התפילה אלא רק כשיש עשרה בבית הכנסת כדי שיוכלו לומר אחריו "חצי קדיש". ואם כשהתחילו לומר "אשרי" וכו' לא היה מניין ורק אח"כ התווספו אנשים והשלימו למניין – יאמרו מזמור אחר כדי שיוכלו לומר אחריו קדיש או שיחזרו ויאמרו מפסוק[13]: "פותח את ידיך" וכו' ויאמרו אחריו קדיש[14].
