קטן קורא בתורה
עד. לדעת השו"ע – מותר לקטן לקרוא בתורה והוא מוציא אחרים ידי חובה בקריאה זו. אמנם לדעת החיד"א והמשנ"ב – אין קטן קורא בתורה, וכן נוהגים. ולכן, לכתחילה – לא יקרא קטן בתורה להוציא אחרים ידי חובה, אך בשעת הדחק – אפשר להקל, כדלהלן.
חתן בר מצוה קטן
עה. היה בבית הכנסת חתן בר מצווה שהוא בגדר קטן – יקרא עליה אחת ולא את כל העליות, אמנם בשעת הדחק, כגון כשהכין את קריאת כל הפרשה ורק אח"כ התברר שהוא בגדר קטן – יקרא את הפרשה מתחילתה ועד עליית "שישי" בעליית עולה אחד ואת יתרת הפרשה יחלקו לששה חלקים, ונמצא שקרא עליה אחת בלבד. ורק כשאין אפשרות אחרת מאפשרים לו לקרוא את כל הפרשה.
בר מצוה בפסח
עו. חתן בר מצוה ששבת חתן שלו חלה ב"פסח" ורוצים להקדים עליה לתורה לפני ה"פסח" מפני ההוצאות הגדולות שכרוכות בכיבוד כשר לפסח, הרי זו שעת הדחק. ועל כן, יעלה חתן הבר מצוה ויקרא את העלייה שלו למרות שהוא בגדר קטן.
אין קורא גדול
עז. אין בבית הכנסת גדול היודע לקרוא בתורה אך יש קטן היודע לקרוא בתורה – יקרא הקטן.
יש גדול שלא התכונן לקריאה
עח. יש בבית הכנסת קטן המכיר את הקריאה ויודע לקרוא כראוי בטעמים וגדול שלא הכין את הקריאה אבל יכול להיעזר באחר שיסמן לו את הטעמים [בלחש] – טוב יותר שיקרא הגדול הנעזר בסימני חברו ולא הקטן שמכיר את הקריאה.
קטן מתלמד
עט. מותר להעלות לתורה קטן המתלמד לקרוא בתורה, כדי להרגילו לקרוא בציבור. אמנם, כאשר עולה לקרוא – יברך הקטן ויקרא בעליית עצמו כעליית מוסיף.