כמה בעלי שמחה
נב. היו בבית הכנסת כמה בעלי שמחה וכולם רוצים לעלות לתורה – יעלו לפי הסדר, כדלהלן:
א. בעל ברית (סנדק).
ב. אבי הבן.
ג. חתן.
שני חתנים
נג. היו בבית כנסת שני חתנים ואחד מהם תלמיד חכם ואחד אינו תלמיד חכם – תלמיד חכם קודם לשאינו תלמיד חכם.
פוסק ולמדן
נד. היו בבית הכנסת שני חתנים ושניהם תלמידי חכמים, אך האחד "פוסק" והשני "למדן" – קודם ה"פוסק" ל"למדן". היו שני תלמידי חכמים שווים – יטילו גורל ביניהם.
יארצייט
נה. נהגו קרובי משפחת הנפטרים לעלות לתורה בשבת שלפני יום השנה לפטירה.
"משלים" או "מפטיר"
נו. עליית קרובו של נפטר ל"מפטיר" מועילה לנשמת הנפטר עד למאוד, ומועילה עליית "מפטיר" יותר מעליית "משלים".
שנה ראשונה ושאר שנים
נז. למנהג הספרדים – עולים בשנה הראשונה לפטירת קרוב משפחה ל"מפטיר" דווקא, ובשאר השנים עולים בין ל"מפטיר בין ל"משלים". למנהג האשכנזים – עולים בכל השנים ל"מפטיר".
יארצייט בשבת
נח. חל יום השנה בשבת, למנהג הספרדים – מקדימים לעלות לתורה בשבת שלפניה, ולמנהג האשכנזים – עולים באותה שבת.
יארצייט ובר מצווה באותו מקום
נט. היו בבית הכנסת חתן בר-מצווה שהכין את קריאת "מפטיר" ואת ה"הפטרה", ואדם אחר הרוצה לעלות לעליית "מפטיר" לרגל יארצייט – טוב יעשה העולה לרגל יארצייט אם יוותר על עליית "מפטיר", ויעלה "משלים" או כל עליה אחרת, וימנע עגמת נפש מחתן בר המצווה.
חלוקת המנין
ס. אם אין אפשרות לעשות כן – יחלקו את המניין לשניים לקריאת התורה [אם ניתן], ויעלו שניהם.