צורת הכניסה לבית הכנסת
כב. בוץ – קודם שנכנס לבית הכנסת יזהר לנקות נעליו מהבוץ שדבק בהם[1].
כג. מקל הליכה – מי שיש לו מקל הליכה ומשתמש בו רק לנוי או נעזר בו להליכה בחוץ ביום גשם – לא יכנס איתו לבית הכנסת אלא יניחנו בפתח. אמנם אדם זקן או חולה יכול להיכנס איתו פנימה עד למקום מושבו[2].
כד. מטריה – אסור להיכנס עם מטריה לבית הכנסת. אך אם אין מקום להניחה מחוץ לבית הכנסת או אם חושש שתילקח ע"י אחרים – יכול להכניסה כשהיא מקופלת[3].
כה. כלי נשק – אסור להיכנס לבית הכנסת או לבית המדרש עם כלי נשק או סכין ארוכה וכדו', כיון שזהו מקום תפילה המאריך ימיו של אדם, והסכין והנשק מקצרים ימיו של אדם. אמנם אם יש הכרח להיכנס עם הנשק – יכול להיכנס איתו, וישתדל לכסותו[4].
