צדקה ותשלום שכר לפני מנחה

ג. שכר ביומו – צריך להיזהר לפרוע שכר שכיר ביומו קודם שמתפלל תפילת מנחה (דהיינו לשלם לעובד שהגיע זמן התשלום על עבודתו). וסיפר מהרח"ו על האר"י שהיה מתעכב לפעמים עד השקיעה כדי ללוות כסף כדי שיוכל לפרוע שכר שכיר ביומו לפני התפילה, ורק אח"כ היה מתפלל תפילת מנחה[1].

ד. צדקה – טוב לתת קודם תפילת מנחה צדקה, אעפ"י שחיוב נתינת צדקה לפני מנחה אינו כמו בשחרית[2].

ה. טוב שהצדקה תהיה שלוש מטבעות, דהיינו כשנותן צדקה ביד הגבאי או העני יתן תחילה שתי מטבעות בבת אחת ואח"כ יתן את המטבע השלישית[3].

ו. זמן הנתינה – גם האר"י ז"ל היה נוהג לתת ג' מטבעות לצדקה קודם תפילת מנחה, ואשרי העושה כמוהו. וטוב ליתתם כשאומר את הפסוק "פותח את ידיך" כשמגיע למילים: "ומשביע לכל חי רצון", וכל זה בתנאי שברור לו שדבר זה לא יפריע לו את כוונתו בפסוק. ויש אומרים שיתן את הכסף לפני שנכנס לבית הכנסת[4].

ז. מצוות צדקה היא מצווה תמידית, וחייב אדם לקיימה בכל זמן שרואה עניים, בין ביום ובין בלילה. אמנם הפרשת הצדקה שלפני התפילה או בתפילה עצמה היא רק בתפילות של היום, דהיינו בשחרית ובמנחה[5].

[1] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ה'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק י"ב.
[2] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ו'.
[3] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ו'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק ג'.
[4] כה"ח סי' רל"ב ס"ק ג'. עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ח'.
[5] ברכ"י סי' רל"ה סעי' א'. נתיבי עם עמ' רל"ב. שו"ת יין הטוב סי' נ"ג.
דילוג לתוכן