קללות וברכות
ג. נהגו להזמין את הרב לעלות לתורה בקריאת פרשת הקללות והתוכחה, וכן בעשרת הדברות ובשירת הים, ויש מקומות שהש"ץ עולה לקריאת הקללות, ויש מקומות שעולה המשרת בקודש.
חשש קללות
ד. אין לחשוש לעלות לתורה לקריאת פרשת הקללות, למרות שרבים חוששים ונמנעים מלעלות לתורה בפרשה זו, ועל זה נאמר: "ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה". ולכן, אדם שהוזמן לעלות לקריאת פרשת הקללות – יעלה ולא יחשוש.
תוספת פסוקים
ה. מוסיפים פסוקים לפני ואחרי קריאת פרשיות התוכחה בפרשת "בחוקתי" ובפרשת "כי תבוא". ומתחילים לקרוא שלושה פסוקים לפני הפרשה ומסיימים שלושה פסוקים אחריה.
קול נמוך
ו. נוהגים לקרוא פרשיות התוכחה והקללות בעוצמת קול נמוך יותר מעוצמת הקול שקוראים את שאר הפרשות.
עולה אחד
ז. אין מחלקים את קריאת פרשיות התוכחה והקללות בין כמה עולים, לא בפרשת "כי תבוא" ולא בפרשת "בחוקותי", אלא קוראים את הפרשה מתחילתה ועד סופה בעליית עולה אחד.
תוכחה ומוסר
ח. יש נוהגים לומר דברי תוכחה ומוסר בפרשיות "בחוקותי" וב"כי תבוא", ומנהג טוב הוא. יש נוהגים לאומרם לפני קריאת התוכחה, ויש נוהגים לאומרם אחרי הקריאה, ומכל מקום – כל אחד ימשיך במנהגו.
ברכה לקהל
ט. יש קהילות בהן נוהגים שהשליח ציבור מברך את הקהל ב"מי שברך" בתום קריאת התוכחה והקללות.
סגירת הספר
י. כאשר אומרים דברי תוכחה או ברכה לקהל בין העולים לתורה – יש לסגור את ספר התורה, כדי שהציבור לא יטעה לחשוב שהדברים כתובים בספר התורה עצמו.