פירוש במקום תרגום
לח. הסיבה שתיקנו חז"ל לקרוא תרגום היא, שבעבר היו כולם מבינים את התרגום. ומעבר לכך התרגום התקדש ע"י חכמת הקבלה. ע"כ גם מי שלא מבין את פירוש התרגום – צריך לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום.
לט. אין לקרוא תרגום לועז"י במקום אונקלוס.
קריאת תרגום נוסף
מ. אין לקרוא תרגום ירושלמי או תרגום של יונתן בן עוזיאל כתחליף לתרגום אונקלוס בקריאת "שניים מקרא ואחד תרגום".
קריאת רש"י במקום תרגום
מא. על פי הפשט מותר ללמוד פירוש רש"י במקום תרגום אונקלוס. ולפיכך מי שקרא פעמיים מקרא, ובמקום תרגום אונקלוס למד את פירוש רש"י – יצא ידי חובת "שניים מקרא ואחד תרגום". ובדרך זו, כשמגיע לפסוק שאין עליו פירוש רש"י – צריך לקרוא את הפסוק שלוש פעמים. אמנם, לפי הקבלה יש ערך מיוחד בקריאת תרגום אונקלוס דווקא. ולכן, ירא שמים יקרא גם תרגום אונקלוס וגם פירוש רש"י [או כל מפרש אחר, ראה להלן].
הפסק בקריאת רש"י
מב. מותר לעיין בפירוש רש"י בין פסוק לפסוק ואין בכך הפסק. אמנם, מכיון שעל פי הסוד עיקר מצות "שניים מקרא ואחד תרגום" הוא דווקא לקרוא פעמיים את הפסוק ופעם אחת את התרגום – לא יבטא את פירוש רש"י בשפתיו, אלא יעיין בעיניו. לחליפין, יכול ללמוד וגם לבטא בשפתיו את פירוש רש"י אחרי שסיים לקרוא את כל הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום".
קריאת פירוש נוסף
מג. טוב להוסיף לקריאת "שניים מקרא ואחד תרגום" ופירוש רש"י לימוד של מפרש נוסף ובכל שנה להוסיף מפרש, לדוגמא: בשנה הראשונה יקרא שמו"ת ופירוש רש"י ויוסיף את פירושו של ה"אבן עזרא". בשנה שאחריה יקרא שמו"ת ופירוש רש"י ויוסיף הפירוש של ה"ספורנו", וכן על זה הדרך.
מעלת פירוש רש"י
מד. הקורא פירוש "אור החיים" הקדוש על פרשת שבוע – צריך לקרוא גם את פירוש רש"י, כי פירוש רש"י הוא עיקר הפירוש, ויקרא את פירוש "אור החיים" הקדוש בנוסף לפירוש רש"י.
