עשיית מלאכה לפני הבדלה בתפילה או על הכוס
יג. דין מלאכה דרבנן לצורך מצוה ב"בין השמשות" – ראה לעיל פרק מ"א "זמן צאת השבת" סעי' י"ד.
מלאכה לפני "אתה חוננתנו"
יד. אסור לעשות מלאכה במוצאי שבת לפני שאומר "אתה חוננתנו", ועל כן אדם שלא הבדיל בתפילה באמירת: "אתה חוננתנו" – אסור בעשיית מלאכה עד שיבדיל על הכוס או עד שיאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" [ואכילה ושתייה אסורים עד שיבדיל על הכוס].
הבדלה כשלא הבדיל בתפילה
טו. לא הבדיל בתפילה – אומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלי שם ומלכות. ואפילו שיש חולקים ואומרים שצריך לברך בשם ומלכות, אין נוהגים כמותם, משום ספק ברכות להקל.
אמירת "ברוך המבדיל"
טז. יש מי שאומר שאף על פי שהבדיל בתפילה – לא יעשה שום מלאכה עד שיאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", וראוי לחוש לסברה זו.
מלאכה אחר "קדושה דסידרא"
יז. לפי הזוהר הקדוש אסור לעשות מלאכה במוצאי שבת גם אחרי שאמרו "אתה חוננתנו" או "ברוך המבדיל בין קודש לחול" עד שיגיע הציבור ל"קדושה דסידרא" [דהיינו שיאמרו: "ואתה קדוש"], וראוי לחוש לכך.
עשיית מלאכה לאחר שלא הבדיל
יח. אחרי זמן צאת השבת – מותר לאדם שלא הבדיל [והוא עדיין אסור במלאכה] לומר לחברו שהבדיל לעשות מלאכה עבורו, שהרי אם ירצה יכול גם הוא לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ולהיות מותר במלאכה.
אשה בהבדלה
יט. כשם שהאיש אסור במלאכה עד שיבדיל כך האשה אסורה במלאכה עד שתבדיל. ועל כן, גם אשה חייבת לומר "אתה חוננתנו" וכו' בתפילה.
אשה שאינה מתפללת ערבית
כ. אשה שלא מתפללת תפילת ערבית במוצאי שבת תאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" [בלי שם ומלכות], כדי שתוכל לעשות מלאכה.
נסיעה עם אדם שלא הבדיל
כא. הנוסע במונית במוצאי שבת וחושש שמא הנהג לא הבדיל בתפילת ערבית ולא על הכוס – ישתדל לבוא עמו בדברים ויאמר לו: "השבת יצאה, ברוך המבדיל בין קודש לחול", ויתכוון להוציאו ידי חובת הבדלה באמירה זו. ומשום שהנהג ככל הנראה לא יאמר שאינו מעוניין לצאת ידי חובת הבדלה, ואם כן באמירה זו של הנוסע – יצא ידי חובה.
"ברוך המבדיל" בכל לשון
כב. מותר לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בכל שפה ולשון.
הזמן המותר במלאכה
כג. מותר לעשות מלאכה בצאת השבת לאחר שהבדיל בפה או על הכוס. ויש מחמירים שלא לעשות מלאכה עד כשעה וחצי אחר השקיעה, ויש נוהגים לא לעשות מלאכה קשה במוצאי שבת מדין הארת שבת.
הבדלה מבעוד יום
כד. מי שהוא אנוס, כגון: חייל היוצא לפעילות מבצעית, או אדם שממהר ללכת לדבר מצוה, וכן אדם שיודע שאם לא יתפלל עכשיו יצטרך להתפלל בהליכה וכדו' – יכול להתפלל ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום ולהזכיר "אתה חוננתנו" בתפילה, ובלבד שיתפלל אחרי זמן "פלג המנחה".
מלאכה כשהבדיל מבעוד יום
כה. התפלל ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום ואמר "אתה חוננתנו" בתפילה – עדיין הוא אסור במלאכה ככל אדם אחר עד אחרי צאת הכוכבים.
אכילה כשהבדיל מבעוד יום
כו. התפלל ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום ואמר "אתה חוננתנו" בתפילה – הרי הוא אסור באכילה עד שיבדיל על הכוס, ואפילו עדיין לא שקעה החמה – אסור באכילה עד שיבדיל על הכוס.
תפילת ערבית מבעוד יום – בצנעה
כז. המתפלל ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום – ראוי שיעשה כן בצנעה עד כמה שניתן. ואם עושה כן בפני רבים – צריך להסביר לנוכחים את ההלכה, משני טעמים: א. כדי שלא יהיה מן המתמיהים. ב. כדי שלא יכשלו אחרים ויעשו מלאכה לפני צאת הכוכבים.
הבדלה על הכוס לפני ערבית
כח. מי שנזדמן לו להבדיל על הכוס לפני שהתפלל ערבית של מוצאי שבת [כגון: אדם שיוצא ידי חובה בהבדלה מרכזית] – עדיין צריך להזכיר "אתה חוננתנו" בתפילה.
