"עלינו לשבח"

"עלינו לשבח"

כה. "עלינו לשבח" – אחרי עניית "ברכו" יעמדו ויאמרו בכוונה גדולה: "עלינו לשבח" וכו' שהוא שבח עליון ונורא מאד, ויש אומרים שיהושע בן נון תיקן אותו כשכבש את יריחו (והוא מסוגל לכל דבר, וכשאומרים אותו לסגולה יש לקוראו ישר והפוך)[1].

כו. כריעה – כשיגיע ל"ואנחנו משתחווים" ירכין את ראשו ומעט מגופו[2]. ויכרע בכריעה אחת ויזקוף בפעם אחת, ולא כמו הכריעות שבשמונה עשרה שכורע בב' פעמים[3].

כז. נכנס לבית הכנסת – אם נכנס לבית הכנסת ורואה שהציבור מתפללים ואומרים: "ואנחנו משתחווים" – יכרע עימהם, כדי שלא ייראה ככופר בדבר שהציבור מודה בו[4].

כח. השתחוויה – כוונת מילת "משתחווים" היא גם הודאה, ולכן תיקנו לומר אותה בחלק ההודאה שב"עלינו לשבח" אעפ"י שהשתחוויה כוונתה בפישוט ידיים ורגליים[5].

כט. כשאומר: "שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע" יפסיק מעט ואח"כ ימשיך ויאמר: "ואנחנו משתחווים" וכו' כדי שלא יישמע שה"ואו" היא "ואו החיבור"[6].

ל. אם נמצא במילים: "שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע" ושמע את הציבור עונים "אמן" וכד' – לא יענה עימהם שלא ייראה כעונה אמן על עבודת האלילים[7].

[1] בא"ח פרשת כי תשא סעי' י"ח. עוד יוסף חי פרשת כי תשא סעי' כ'. כה"ח סי' קל"ב ס"ק ט"ו, וכתב שם שיש בו סגולה לכל דבר, ויאמר אותו ז' פעמים ישר והפוך.

[2] בא"ח פרשת כי תשא סעי' י"ח.

[3] עוד יוסף חי פרשת כי תשא סעי' כ"א.

[4] עוד יוסף חי פרשת כי תשא סעי' כ"ב.

[5] עוד יוסף חי פרשת כי תשא סעי' כ"ג.

[6] שו"ע סי' קל"ב סעי' ב'. בא"ח פרשת כי תשא סעי' י"ח. עוד יוסף חי פרשת כי תשא סעי' כ"ד.

[7] בא"ח פרשת כי תשא סעי' י"ח.