סעודת היום – סעודה שניה
זמן סעודה שניה
נו. צריך להתחיל לאכול סעודה שניה, דהיינו עם פת יותר מכביצה, לפני חצות היום, ואין להסתפק באכילת מזונות ומיני תרגימא לפני חצות היום. ולא טוב עושים אותם אלה שמתעכבים בבוקר יום השבת ומטיילים וכדו' ואינם אוכלים פת עד חצי היום. וחמור יותר אלו שאינם טועמים כלל עד חצות, כיון שאסור לצום בשבת אפי' מקצתו.
סעודה בזמן שיעור
נז. נהגו לקבוע שיעור תורה בשעות היום, ולכן אין לקבוע את זמן סעודת השבת בשעה שמתקיים שיעור תורה במקומו. ותוכחת מגולה לאותם האנשים שמטיילים בעת ההיא בשווקים וברחובות, כי אפילו סעודת שבת שהיא מצוה אסור אז, מפני ביטול תורה, וכ"ש לטייל ולהרבות אז בשיחה בטלה שאסור.
קיצור זמן השיעור
נח. אין לזרז את הציבור לסיים שיעור תורה כשעוד היום גדול כדי להתפלל מנחה ולסעוד סעודה שלישית, והעושה כן גורם ביטול תורה דרבים, שהרי יכולים להמשיך בלימודם וכן להספיק להתפלל ולאכול סעודה שלישית בזמן.
לא אכל בזמן
נט. מי שלא אכל סעודה שניה בזמנה לפני חצות היום – חייב לאכלה אחר חצות היום, אפילו שכבר אינו יכול לקיים מצוה סעודה שניה כהלכתה. ומכל מקום, גם כאשר אוכל סעודה שניה אחר חצות היום – צריך לאכול אחריה סעודה שלישית.
כשאינו יכול לאכול שתי סעודות
ס. לא אכל סעודה שניה בזמנה ואינו יכול לסעוד שתי סעודות סמוכות אחרי חצות היום – יסעד סעודה שלישית בלבד, מפני שזה זמנה ולא יסעד סעודה שניה.
יום טוב שחל בשבת
סא. למרות שביום טוב שחל באחד מימות השבוע ניתן להקל לקדש לפני חצות היום ולאכול סעודת יום טוב אחרי חצות היום, ביום טוב שחל בשבת – יש חובה מעיקר הדין לאכול סעודת שבת ויום טוב, לפני חצות היום [דהיינו שיאכל שיעור סעודת שבת ויום טוב [שיש לאכול לפני חצות היום] שהינו לפחות כשיעור כזית לחם [28 גרם] או שיעור קביעות סעודה במיני מזונות [כ-230 גרם].
תפילה שמסתיימת לפני חצות
סב. הרגיל להתפלל בבית כנסת שבו מסיימים תפילה ביום טוב ושבת אחר חצות היום – יתפלל במנין מוקדם ויסעד בביתו לפני חצות היום.
