ערב פסח שחל בשבת – סעודות שבת

לב. יש הנוהגים לא לאכול מצה שלושים יום קודם הפסח, ויש הנוהגים מר"ח ניסן. אמנם מהדין האיסור הוא רק מהבוקר של ערב פסח ונוהגים להחמיר גם מהלילה. על כן לא נהגו לעשות סעודת שבת בליל שבת במצה. (כל זאת בנוסף לטעם של ספק ברכות על מצה שבדרך כלל מברכים עליה "מזונות" לפני פסח).

לג. יזהר שלא יערה מכלי ראשון של פסח לתוך צלחת של חמץ אפילו ריקה. ובדיעבד אם עירה תבשיל לצלחת חמץ ולא היה בצלחת חמץ – אין לאסור. ועדיף להשתמש בכלים חד פעמיים.

לד. טוב לאכול סעודות השבת במקום מיוחד, בחצר או במרפסת מרוצפת, ויפרוס על השולחן מפת ניילון, ויכסה את הלחם במפת נייר, משום חשש שידבקו פירורי חמץ במפת בד, ויזהר שלא יפלו פירורים ברצפה, וכן לא יאכל במקום שיש שטיח.

לה. יש הנוהגים לפרוס מפת נילון מתחת לשולחן, כך שאם יפלו פירורים, יפלו על המפה.

לו. אחר גמר האכילה ינער בגדיו ויכנס לדירה. ולא יגע בכלים של פסח אלא אם כן רחץ ידיו.

לז. יש אומרים שיטאטא את הרצפה על ידי שינוי בבגד כיון שאסרו לטאטא במטאטא רגיל שמא יישר את העפר שעל הרצפה. ובימינו שכל הדירות מרוצפות ואין בהן עפר – מקילים לטאטא בשבת עם מטאטא רגיל ובלבד שהמקום יהיה מרוצף. ובכל מקרה עדיף לטאטא במטאטא עם שערות רכות. ובפרט בשבת זו.

לח. מי שיש לו מקום לאכול בחצר שאינה מרוצפת או במקום מרוצף, יאכל במקום המרוצף כדי שיוכל לטאטא אותו. ובמקום שמותר לטאטא, טוב לטאטא במטאטא ישן ולזרוק אותו עם החמץ. (רק שלא יפרק ולא ירכיב את מקל המטאטא בשבת). ואם אינו עושה כן, יש לנער את המטאטא חזק מהפירורים בפח האשפה שברחוב או בשירותים ומותר גם לשוטפו במים. ויבדוק שלא נשאר בו חמץ בין שערות המטאטא.

לט. אם אין לאדם מקום לאכול בו בשבת זו אלא בחצר שאינה מרוצפת וכן חיילים הגרים באהלים שאינם מרוצפים – לא יטאטאו את מקום האכילה במטאטא עם שערות רכות ולא על ידי בגד שפעולה זו מיישרת את הקרקע והיא פעולה הדומה ל"חרישה" – "אשוויי גומות". על כן יכסה את פרורי החמץ בחול אחרי הארוחה. ויזכרו להכין דלי מלא חול מערב שבת על דעת להשתמש בו בשבת ואז אין בחול זה איסור "מוקצה".

מ. אין לשטוף את הרצפה בשבת מחששות שונים. אין להחמיר לומר לגוי לטאטא בשבת זו, ויש חשש שהנכרים לא יטאטאו כראוי כיוון שאינם מבינים חומרת איסור חמץ. (רמב"ם שבת פכ"א הלכ' ג' שמדקדוק לשונו משמע שמותר לטאטא במטאטא ואין צריך בגד דוקא. שו"ע של"ז מ"ב שם ס"ק ט"ו ועיין ביאור הלכה שם מש"כ בדעת הגאון ושאר פוסקים, כה"ח ס"ק ט"ז ל"ב, עיין בא"ח אות ג').

דילוג לתוכן