סעודה שלישית בזמנים מיוחדים
כשיו"ט חל במוצ"ש
כה. כאשר חל חג ביום ראשון וצריך לאכול סעודת חג במוצאי שבת – יסעד סעודה שלישית מוקדם, כדי שיאכל את סעודת החג לתאבון. ואם מקיימה כשעתיים וחצי קודם השקיעה – יאכל לפחות כזית (28 גרם) לחם, אך לא יאכל יותר מכביצה (56 גרם) לחם.
כשער"פ חל בשבת
כו. ערב פסח שחל בשבת – יש בעיה כיצד לערוך סעודה שלישית, כיון שלחם אינו יכול לאכול אחר זמן איסור חמץ, ולפני הצהרים אי אפשר לערוך סעודה שלישית. גם מצה אסור לאכול בערב פסח, ובפירות ובבשר יוצא אדם ידי חובה רק בדיעבד. וע"כ ישנן כמה מנהגים בעניין זה.
למעשה רצוי להכין מערב שבת "קציצות" או "קנידלך" העשויים מצה טחונה מעורבת עם ביצה ויבשל אותה תוך החמין, ויאכל ממנה סעודה שלישית ביחד עם עוף או בשר או בלעדיו, ויברך עליה "מזונות" ואחר כך "על המחיה" (ויקיים סעודה שלישית זו לפני השעה העשירית – כשלוש שעות לפני השקיעה). ואם לא הכין כן – יקיים סעודה שלישית בבשר ודגים. ואם גם זה לא הכין – יקיים סעודה שלישית בפירות, ורצוי משבעת המינים.
זמנה כשער"פ בשבת
כז. בערב פסח שחל בשבת – טוב לעשות סעודה שלישית לפני השעה העשירית (זמנית – שהיא כשלוש שעות קודם השקיעה). ואם איחר – לא יאכל בה מזונות אלא בשר, פירות או ירקות. וגם מאלה לא יאכל הרבה כדי שיאכל בלילה בתיאבון.
תשעה באב ביום ראשון
כח. כשתשעה באב חל ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון – מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין כסעודת שלמה בשעתו (אף אם לא רגיל בכך), ולא ימנע מכבוד שבת בגלל ערב תשעה באב. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה – מותר בכל. ויכול לשבת לאכול עם בני ביתו [ואם רגיל להזמין אורחים – יכול להזמין גם בשבת זו], ויכול לברך בזימון. אך צריך להפסיק מבעוד יום עם השקיעה לפני בין השמשות.
ראש השנה בשבת
כט. כאשר חל ראש השנה בשבת – יקפידו להתפלל מנחה ולומר "תשליך" מוקדם, כדי שיספיקו לאכול סעודה שלישית מבעוד יום, שהרי אוכלים סעודה שלישית רק אחרי מנחה. ובזמן סעודה שלישית – [ראה לקמן סעיף ט"ו].
ל. דין כוס של ברכת המזון בסעודה שלישית שנמשכה לאחר השקיעה – [ראה פרק מ"ג סעי' י"ב] דין הבדלה בתוך סעודה שלישית – [ראה בפרק מ"ב סעי' מ'].
לא. דין תפילת ערבית בתוך סעודה שלישית – [ראה פרק מ"ב סעי' ל"ט].
לב. דין אמירת "רצה", כשהתחיל סעודה שלישית ביום ונמשכה עד הלילה – [ראה פרק כ"ב סעי' כ"ז].
