סעודה שאדם רגיל לקבוע בחול
סעודה שרגיל בחול
ג. סעודה שאדם רגיל לעשות ביום חול – מעיקר הדין מותר לאכול גם ביום שישי כל היום כולו. ומכל מקום, מצווה להימנע מאכילת סעודה כזו משעה עשירית (שעות זמניות). ובימי החורף הקצרים מצווה להרחיק את הסעודה יותר.
קפה או פירות
ד. המרגיש רעב אפילו אחרי שעה תשיעית רשאי לשתות תה או קפה וכן לאכול פרי כדי להשקיט את רעבונו.
סעודת שבת לתאבון
ה. מי שיודע שאם יאכל בצהרי יום שישי לא יוכל לאכול בליל שבת לתיאבון – ימנע מקביעת סעודה אפילו לפני תשע שעות, וכל אדם לפי טבעו ירחיק סעודתו מליל שבת כדי לאכול סעודת שבת לתיאבון.
מניעה שביעה ביום שישי
ו. היודע שאם לא יאכל סעודה בצהרים, יהיה רעב אחר הצהרים, ואם יאחר אכילתו, אז ישבע ולא יהיה רעב בלילה – מוטב שיאכל סעודה בצהריים, ובלבד שלא יכנס לשבת כשהוא שבע.
אכילת לחם ומזונות בער"ש
ז. יש נוהגים (אספניולים המקוריים) לא לאכול לחם בצהרי יום שישי אך אוכלים מיני מזונות, כגון: איטריות, אורז וכו' וכן מיני פירות. ויש נוהגים לאכול מחצות היום ארוחה קלה בלבד. ויש נוהגים (מנהג ירושלים) לא לאכול בשר ביום שישי, ואם יש סעודת מצוה – אוכלים דגים; ומ"מ עיקר התקנה היא בפת-לחם.
אכילה באופן חד פעמי בער"ש
ח. מי שנהג לא לאכול לחם בצהרי יום שישי כדי להיכנס לשבת כשהוא רעב, ופעם אחת מרגיש צורך לאכול לחם בזמן זה בשל חולשה או שאין לו מיני מזונות וכדו' – יכול לאכול גם ללא התרת נדרים, מיהו לא יחשוב שבזה הוא מבטל את מנהגו לגמרי אלא שמשנה ממנהגו באופן חד פעמי. ומכל מקום, טוב להתנות לפני שמתחיל לנהוג בזה שאינו מתחייב לנהוג כך באופן קבוע אלא בלי נדר.
סעודת מצוה ביום שישי
ט. מותר לאכול סעודת מצוה ביום שישי כולו אפילו אם סעודה זו תביא לידי כך שלא יוכל לאכול את סעודת השבת בלילה לתיאבון, אך ראוי להקדים ולעשותה לפני חצות היום או לכל הפחות לפני שעה עשירית. ואם אינו יכול להקדימה – יזמין מספר מצומצם של אנשים לסעודת המצוה, כדי שהשאר יאכלו את סעודת השבת לתיאבון.
שביעה בסעודת מצוה
י. מי שהוזמן לסעודת מצווה ביום שישי – ישתדל לא למלאות את כרסו, כדי שיוכל לאכול בשבת לתיאבון.
גדר סעודת מצוה
יא. סעודת מצווה היא: סעודת ברית מילה, סעודת פורים, סעודת יו"ט, סעודת פדיון הבן, בר מצוה – שהגיע למצוות באותו היום בו נערכת הסעודה, סיום מסכת ונישואין. אולם הסעודה הנקראת כיום: סעודת "אירוסין", אינה אלא סעודת "שדוכין", וע"כ אינה סעודת מצוה.
סעודת פורים ביום שישי
יב. פורים שחל ביום שישי – יש לאכול מוקדם סעודת פורים [כדעת המקובלים], ואם לא יכול לקיים את הסעודה מוקדם – לפחות יעשנה קודם חצות, ואם לא יכול – יעשה את הסעודה לפני מנחה קטנה, ואם לא אכל – יאכל לאחר מנחה קטנה כזית פת בלבד.
סעודת יו"ט ביום שישי
יג. אם חל יו"ט ביום ששי הטוב ביותר הוא לאכול סעודת יו"ט בפת בבוקר, ואם לא אכל – יאכל עד מנחה קטנה, ואם לא אכל – יאכל אחרי מנחה קטנה, אבל יאכל רק כזית כדי לצאת ידי חובת אכילת פת ולא יאכל כביצה. והטעם – כיון שבליל שבת חייב מהתורה באכילת פת.
סעודת נישואין ביום שישי
יד. נהגו בירושלים כשנשאו אשה ביום ו' חילקו כיבוד קל לכל המוזמנים, ועיקר הסעודה עם המשפחה הקרובה היתה בליל שבת. והיו כאלה שנהגו לאכול רק דגים בסעודה כזו (וכן בשאר סעודות מצוה), כדי שיהיה שינוי ניכר לכבודה של השבת.
סעודת ראש חודש לאחר חצות
טו. כאשר חל ראש חודש ביום שישי ורוצה לסעוד סעודת ראש חודש לאחר חצות היום – יאכל דבר חדש וטעים אך לא סעודת קבע.
תעניות בערב שבת
טז. שלושה סוגי תענית עשויים לחול בערב שבת: א. תענית ציבור. ב. תענית יחיד. ג. ענית חלום.
תענית ציבור
יז. מתוך ארבע תעניות ציבור, והן: צום גדליה, י' בטבת, י"ז בתמוז ותשעה באב, רק י' בטבת עשויה לחול ביום שישי. ומתענה עד צאת הכוכבים [ככל התעניות שמתענה ביום חול]. ואף מי שהתפלל ערבית של שבת וקיבל שבת מבעוד יום – חייב להמשיך ולהתענות עד צאת הכוכבים. והמדקדקים לוקחים עימם לבית הכנסת יין ומיני מזונות ומתפללים מוקדם כדי שיוכלו לקדש מיד עם צאת הכוכבים כך שלא יתענו כלל בשבת, אך מעיקר הדין – אין צורך בכך.
תענית יחיד
יח. תענית שמקבל על עצמו היחיד כגון יארציי"ט (יום פטירת אביו או אמו) – יש לקבלה בתפילת מנחה ביום הקודם לתענית. ומי שקיבל על עצמו ביום ה' להתענות ביום שישי ולא פרט עד מתי יתענה, לדעת השו"ע – חייב לצום עד צאת הכוכבים, ולדעת הרמ"א – יכול להקדים ולאכול אחר תפילת ערבית [גם אם התפללו לפני צאת הכוכבים] . אמנם, גם לדעת הרמ"א טוב להתנות בשעת קבלת התענית שלא יצום עד צאת הכוכבים. ולכל הדעות, אם התנה בעת קבלת התענית, שיצום רק עד אחר תפילת ערבית – יכול להתפלל במניין שמתפללים ערבית מוקדם, לקדש ולאכול מיד לאחר תפילת ערבית אף לפני צאת הכוכבים.
תענית ערב ראש חודש
יט. יש נוהגים להתענות כל ערב ראש חודש, ואפילו אם ערב ראש חודש חל ביום שישי. אמנם, אם חל ערב ראש חודש בשבת – יקדימו להתענות ביום חמישי ולא ביום שישי.
תענית בערב שבת
כ. הצם בערב שבת כדי לאכול סעודת שבת לתיאבון או לתוספת נשמה – צריך לשתות מעט לפני כניסת השבת, כדי שיחשב לו עינוי ולא צום. כמובן שאדם שצום בערב שבת יגרום לו לא לאכול סעודת שבת לתאבון – לא יצום.
תענית חלום
כא. מותר לצום תענית חלום גם ביום שישי, ויש לצום עד אחרי צאת הכוכבים, והטעם כיון שמותר לצום תענית חלום בשבת, משום שהצום על חלום רע משפר הרגשתו ביודעו שהחלום הרע התבטל, וזה "עונג שבת" עבורו, ואמרו חז"ל: "יפה תענית לחלום כאש לנעורת" [נעורת: פשתן שמתלקח מהר], וע"כ גם ביום שישי מתענה עד צאת הכוכבים (פירוט החלומות בהם יש להתענות תענית חלום ראה לקמן פרק מ').