מצווה בסעודה רביעית
א. מצווה גדולה לסעוד "סעודה רביעית" במוצאי שבת אפילו אם אינו רעב, כפי שכתב השולחן ערוך: "לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת כדי ללוות את השבת, אפילו אינו צריך אלא לכזית".
החייבים בה
ב. בסעודה רביעית חייבים גברים ונשים והטעם שגם נשים חייבות הוא, כיון שאיבר נוסכוי, שממנו קמים בתחית המתים, נהנה רק מסעודה רביעית, ומצווה לחנך ילדים בני חינוך.
טעמיה
ג. יש מספר טעמים לסעודה רביעי":
- זכות דוד המלך עליו השלום – סעודה רביעית מעוררת את זכות דוד המלך עליו השלום שנהג לקיים סעודה רביעית בכל מוצאי שבת.
- כבוד שבת – בסעודה רביעית האדם מלווה את שבת המלכה ביציאתה, כשם שאדם מלווה את המלך בצאתו מן העיר.
- תחיית המתים – מסעודה רביעית נהנית עצם הלוז שממנה יבנה הגוף בתחיית המתים, כפי שכתב בבית יוסף: "אבר יש באדם ונסכוי שמו, ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי שבת". וביאר גאון עוזנו בעל ה"בן איש חי": "וכתבו המקובלים שיש עצם באדם שאינה נהנית משום אכילה אלא רק מסעודה רביעית, ועצם זו נשארת קיימת בקבר, ואין שולט בה ריקבון, והיא נקראת: 'נסכוי' וגם נקראת: 'לוז' וגם נקראת: 'בתואל'. ואמרתי בזה רמז כי שלשה שמות של עצם הנזכרת הם ר"ת: לב"ן, והם סופי תיבות שלשה שמות שהם: ישראל יעקב ישורון. ומזו העצם ייבנה הגוף בתחיית המתים. עניין זה לא יהיה אלא לישראל דווקא הנאמר בהם: 'ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום'".
מעלתה
ד. מעלתה של סעודה רביעית גדולה עד למאוד ושכרה רב. והביא גאון עוזנו בעל ה"בן איש חי" בשם הזוהר שכל מי שאינו סועד סעודה רביעית, הרי זה כאילו לא סעד סעודה שלישית, וביאר שכל אדם דרכו לאכול כל לילה, וא"כ מה שאכל בסעודה שלישית זה לא היה לכבוד שבת.
סגולותיה
ה. כתב רבנו האר"י ז"ל שהמקיים סעודה רביעית ניצל מחיבוט הקבר.
ו. וסגולתה להרחיק מזיקים מהאדם שנזהר בה, ולשמירת בריאות מתמדת של הסועד אותה, ואף ללידה קלה.
זמנה
ז. בזמנה של סעודה רביעית ישנן כמה שיטות: שיטה א' – שצריך לעשותה סמוך לצאת השבת דווקא. שיטה ב' – שאפשר לעשותה תוך ארבע שעות מצאת השבת. שיטה ג' – שאפשר לעשותה עד חצות הלילה. שיטה ד' – שאפשר לעשותה כל הלילה עד עלות השחר.
לכן, לכתחילה יסמוך סעודה רביעית לצאת השבת ככל האפשר. אם אינו יכול לעשותה מיד במוצאי שבת – יעשנה תוך ארבע שעות. אינו יכול לעשותה תוך ארבע שעות – יעשנה עד חצות. אינו יכול לעשותה עד חצות – יעשנה עד עלות השחר, אבל אחרי עלות השחר – אינו יכול לעשותה יותר.
סעודה רביעית כהמשך לשלישית
ח. מי שהתחיל לאכול סעודה שלישית מבעוד יום [עד כחמש עשר דקות לפני השקיעה] ונמשכה סעודתו עד הלילה- יש אומרים שיכול לכוון שחלק הסעודה שסועד בלילה יחשב לו כסעודה רביעית. ויש אומרים שצריך לעשותה סעודה נפרדת. ומכיון שרבו העומדים כשיטה האחרונה, וכך סובר רבנו האר"י ז"ל, ע"כ אין לחבר את הסעודות. לפיכך- יתפלל ערבית ויבדיל ואח"כ יסעד סעודה רביעית כהלכתה.
הכנות לסעודה רביעית
ט. צריך אדם לסדר את שולחנו במוצאי שבת ולפרוס מפה נאה ולערוך כלים נאים שרגיל לערוך בהם את שולחנו לכבוד שבת ולהגיש מיני מאכל משובחים, למרות שאינו מתכוון לסעוד סעודה גדולה אלא לאכול מעט מאוד, כפי שמובא בגמ' מסכת שבת: "לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית" (הן מצד שהוא שבע ואינו יכול לאכול יותר והן מצד זה שהוא עני ואין לו יותר מכזית).
הכנת מאכלים לסעודת מלוה מלכה
י. ישנה מעלה חשובה בהכנת המאכלים, במיוחד לצורך סעודה רביעית.
בגדי שבת בסעודה
יא. צריך לסעוד סעודה רביעית בעודו לבוש בבגדי השבת, ויחליפם רק אחרי הסעודה.
סעודה רביעית בישיבה
יב. אין לסעוד "סעודה רביעית" בעמידה אלא בישיבה ליד השולחן כדבעי וכפי שסועד שאר סעודות חשובות.
