סעודה לגבי קידוש
שיעור אכילה בסעודה
טז. המקדש שאכל במקום הקידוש כזית פת – יצא ידי חובת אכילה במקום סעודה לכל הדעות. וחידשו הגאונים וקבעו, שמי שאין לו כזית פת – יכול לצאת ידי חובה באכילת כזית מזונות [אפויים או מבושלים, כל שמברכים אחריהם ברכה מעין שלוש]. ואם אין לו כזית מזונות – יוצא ידי חובה אפילו בשתיית רביעית יין שמברכים אחריו ברכה מעין שלוש.
סעודה – רק בפת
יז. למרות שיוצא ידי חובת קידוש במקום סעודה באכילת מיני מזונות – אינו יוצא ידי חובת סעודת שבת באכילת מיני מזונות אלא חייב לאכול פת ממש.
עוגיות ללחם משנה
יח. המקדש ואוכל מיני מזונות לפני הסעודה הקבועה – אינו צריך לקחת שתי עוגות כנגד לחם משנה.
סעודה – ביין
יט. היוצא ידי חובת סעודה במקום קידוש בשתיית רביעית יין – ישתה לכתחילה רביעית יין בנוסף לזו ששתה בקידוש. ובדיעבד – רשאי לסמוך על רביעית היין ששתה בקידוש.
רביעית היין של הקידוש – כסעודה
כ. כאמור יכול לסמוך על רביעית יין ששתה בקידוש לעניין סעודה במקום קידוש במקום הצורך, והיינו, כגון: כאשר אין שם יין אחר, או כאשר היין חזק מאוד ואינו יכול לשתותו, או כאשר מתארח אצל אחרים ולא נעים לו לבקש מהם יין נוסף. וכן מנהג ירושלים להקל במקום ברית או במקום כבוד הרבים.
רביעית יין של אחר
כא. השומע קידוש ויוצא ידי חובה בקידוש של אחר ולא שתה רביעית יין – אינו יוצא ידי חובת קידוש במקום סעודה, אפילו אם המקדש שתה רביעית יין. וכדי לצאת ידי חובת קידוש במקום סעודה ברביעית יין – צריך לשתותה בעצמו.
פירות אינם סעודה
כב. אין אדם יוצא ידי חובת קידוש במקום סעודה באכילת פירות כי אין הפירות נחשבים סעודה לענין זה. ואפילו אם אוכל פירות "שבעת המינים" – אינו יוצא ידי חובת קידוש במקום סעודה באכילתם.
אכילה פחות מכשיעור
כג. השומע קידוש בביהכ"נ וכדו' ואין בכוונתו לאכול לפחות כשיעור [ראה סעי' ט"ז-י"ט] – לא יאכל כלום, מכיון שלא יצא ידי חובת קידוש, כי אין קידוש אלא במקום סעודה, ואם אין סעודה אין קידוש, ונמצא אוכל בלא קידוש.
אכילה מרובה
כד. השומע קידוש בבית הכנסת ואוכל שם שיעור סעודה זמן רב לפני שאוכל סעודת שבת בביתו, וכן המקדש בביתו ואוכל שיעור סעודה וממתין זמן רב עד לסעודה עצמה [כגון שממתין לאורחים וכדו'] – יזהר לא לאכול הרבה מדי בין הקידוש לסעודה ולא ישבע, כדי שיאכל סעודת שבת לתיאבון.
סעודה לפני חצות
כה. יש להזדרז לאכול סעודת שבת של הבוקר לפני חצות היום, כלומר שיספיק לבוא לביתו ולקדש שוב לבני ביתו ולהתחיל לאכול לפחות כזית לפני חצות היום.