סדר קבלת שבת
מזמורים לפני "לכה דודי"
יח. מנהג ירושלים להתחיל "קבלת שבת" באמירת "מזמור לדוד", שיש בו ז' קולות והוא כנגד יום השבת.
מזמורים כנגד ימי בראשית
יט. יש נוהגים לומר לפני "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים" שבעה פרקי תהלים ["לכו נרננה" וכו'] כנגד שבעת ימי בראשית. אמנם אם רואים שהשקיעה מתקרבת או שכבר עברה – יאמרו מיד קבלת שבת, כיון שאדם חייב להוסיף מן החול על הקודש ולקבל שבת לפחות כמה דקות קודם השקיעה.
"מזמור שיר ליום השבת"
כ. אחרי "לכה דודי" אומרים: "מזמור שיר ליום השבת" ומזמור: "ה' מלך גאות לבש". ואומרים "כל ישראל" ו"במה מדליקין" ואחריו קדיש "על ישראל".
"מזמור שיר" פעמיים
כא. יש נוהגים לומר: "מזמור שיר" פעמיים – פעם אחת אחרי "לכה דודי" ופעם נוספת אחרי "במה מדליקין", ומנהג טוב הוא.
אמירת "במה מדליקין"
כב. אומרים "במה מדליקין" לפני ערבית, ויש נוהגים לומר "במה מדליקין" לפני קבלת שבת.
"מזמור שיר" לאחר "כל ישראל"
כג. יש נוהגים להקדים לומר "כל ישראל", "במה מדליקין", "אמר רבי אלעזר" וקדיש, ואח"כ אומרים: "מזמור שיר ליום השבת". והנוהגים כן כשאומרים "בואי כלה" בפעם השלישית, פונים לצד מזרח.
פסוקים לפני "מזמור שיר ליום השבת"
כד. יש מוסיפים מספר פסוקים לפני "מזמור שיר", אשר ראשי התיבות שבתחילת כל פסוק הוא המילה: "יעקב". הפסוקים הם: "יִ'שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן; ע'וּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו: ק'וֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת: בָּ'אָתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים". ויש מוספים לפני "מזמור שיר" את הפסוק: "ה' בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה".
קבלת שבת בזמנה
כה. יש לומר "קבלת שבת" לפחות כמה דקות לפני שקיעה, משום שמצוה להוסיף מחול על הקודש. וע"כ אם לא קיבלו שבת ורואים שהשקיעה מתקרבת – יקבלו שבת מיד, כדי להוסיף מן החול על הקודש ולקבל שבת לפחות כמה דקות לפני השקיעה. וכן יעשו כאשר כבר עברה שקיעה [וכן ינהג אדם שמתפלל במנין סמוך מאוד לשקיעה ובאמצע חזרת הש"ץ רואה שתיכף זמן השקיעה, יאמר שהוא מקבל עליו שבת].
לימוד כשהציבור אומרים את פרקי התהילים
כו. מותר לאדם לעיין בספר בשעה שהציבור אומרים שבעה פרקי תהילים אלה ["לכו נרננה" וכו'] עד שיגיעו "למזמור לדוד". ומכל מקום, צריך לעיין בספר שגודלו כגודל סידור כדי שלא יראה כפורש מן הציבור.
קבלת שבת בשדה
כז. מצווה מן המובחר לומר "קבלת שבת" בשדה, ואין בכך יהירות. והעושים כן – תבוא עליהם ברכת טוב.
רוב ומיעוט בקבלת שבת בשדה
כח. כאשר רוב הציבור מעוניין לקבל שבת בשדה ומיעוטו מתנגד – יכול הרוב לכפות דעתו על המיעוט ולומר "קבלת שבת" בשדה.
סדר העמידה ב"קבלת שבת"
כט. בעת שאומר "קבלת שבת" יעמוד עם הפנים למערב ויסגור עיניו, וישים יד שמאל על החזה ויד ימין על יד שמאל, ויכוון באימה ויראה כאילו עומד לפני המלך לקבל תוספת קדושת שבת, ובעודו עומד כשפניו למערב ועיניו עצומות יאמר: "מזמור לדוד", "לכה דודי", "מזמור שיר ליום השבת" ו"ה' מלך גאות לבש", ואחר כך יפתח עיניו ויסתובב לצד מזרח.
פניה לצדדים ב"בואי כלה"
ל. הפיוט "לכה דודי" מסתיים באמירת: "בואי כלה" שלוש פעמים. כשאומר בפעם הראשונה: "בּוֹאִי כַלָּה" – יפנה לימין. וכשאומר בפעם השנייה: "בּוֹאִי כַלָּה" -יפנה לשמאל. ואח"כ יפנה למרכז ויאמר בלחש: "בואי כלה שבת מלכתא" פעם שלישית, ויכוון לקבל תוספת הנפש.
קבלת שבת בשמחה
לא. כשאומר הפיוט: "לכה דודי", יהא שרוי בשמחה כמי שהולך לקראת חתן וכלה.
פניה למזרח
לב. הנוהגים לומר "מזמור שיר ליום השבת" אחרי "במה מדליקין" – אינם פונים למזרח אחרי "ה' מלך גאות לבש", אלא אומרים "מזמור לדוד" ו"לכה דודי", ובסיומו פונים לצד מזרח כשאומרים: "בואי כלה" בפעם השלישית.
תפילה עם ציבור שאינו פונה למערב
לג. המתפלל עם ציבור שאינו פונה למערב בקבלת שבת – לא יפנה למערב, משום שנראה כשתי רשויות, אבל יכול לכוון את לבו למערב, כשם שהמתפלל שמונה עשרה ואינו יכול לכוון את פניו למזרח, מכוון את לבו למזרח ודיו.
עמידה ב"קבלת שבת"
לד. בעת אמירת: "בואי כלה" ב"לכה דודי" – יכוון לקבל תוספת נפש יתירה. בעת אמירת "ברכו" שלפני קריאת שמע – יכוון לקבל תוספת רוח יתירה. ובעת אמירת "ופרושׂ עלינו" שבברכת "השכיבנו" – יכוון לקבל תוספת נשמה יתירה. ובעת אמירת שלושתם – טוב לעמוד. ולכן נהגו לעמוד גם בעת אמירת הקדיש שקודם תפילת ערבית.
