סדר ההכנה לקידוש לפי מנהג מרן בעל הבן איש חי זיע"א
נה. זהו סדר סעודת ליל שבת עפ"י גאון עוזנו בעל בן איש חי המיוסד על פי דברי רבנו האר"י ז"ל:
- • אחר תפילת ערבית יכנס לביתו בשמחה ונחת, וכשיכנס למקום השולחן יאמר בקול רם ובשמחה יתירה: "שבת שלום". וינשק ידי אביו וידי אמו אם הם בחיים.
- • אח"כ יסתכל באור הנר אשר ברכו עליו, ויסתכל בשני הנרות, ויכוון שהם א' כנגד "זכור" וא' כנגד "שמור", ואע"פ שהדליקו ז' נרות לכבוד שבת, עכ"ז לא יסתכל אלא רק בשניים, ויכוון בהסתכלותו שיאירו נרות העליונים.
- • אח"כ יעמוד במקום שיושב בו אצל השלחן, ויאמר בקול רם: "דָּא הִיא סְעוּדָתָא דַּחֲקַל תַּפּוּחִין".
- • אח"כ יקיף את השולחן דרך ימין, ויחזור ויעמוד במקום שעמד בו קודם ההקפה, ואז בעמדו שם יקח בידו ב' אגודות הדס, שהם א' כנגד "זכור" וא' כנגד "שמור", ויאחזם ויחברם יחד כדרך גדילתן בין שתי ידיו ויברך עליהם "עצי בשמים", ויריח בהם.
- • אחר שיריח, אז תיכף ומיד בעודם מחוברים יחד בין שתי ידיו יאמר בפיו: "זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֱמרוּ" ויאמר ג"כ פסוק: "רֵיחַ נִיחֹחַ לה'", כי בתיבות אלו רמוזים כל הכוונות של ברכת הריח.
- • אח"כ יחזור להקיף השולחן פעם שנית בשתיקה בעוד ההדס בידו, אך אין צריך שיהיה בין שתי ידיו גם בעת שמקיף אלא די לאחוז ביד ימין בלבד, ואם ישאר אחוז בשתי ידיו – הנה מה טוב ומה נעים, דנכון לעשות כן. ואחר שעשה ההקפה השנית בהדס וחזר לעמוד במקומו הראשון, ישאר ההדס ביד ימינו לחבוב מצוה, ויאמר: "שלום עליכם מלאכי השרת" וכו', ויאמר: "מלך מלכי המלכים", ולא יאמר: "ממלך' וכו' (במנהג אמירת "בצאתכם לשלום" ראה לעיל סעיף מ"ד).
- • אח"כ יאמר: "כי מלאכיו יצוה לך" וכו', ויכוון בשם יוה"ך שהוא בס"ת פסוק זה, ובשם כל"ך שהוא רמוז באות כ"ף של תיבת "כי", ובאותיות "לך" מתיבת מלאכי"ו.
- • אח"כ יאמר את הפסוק: "ה' ישמור צאתך ובואך" וכו'.
- • אח"כ בלי הפסק יאמר תכף פסוקי: "אשת חיל" וכו', ויכוון שהם כ"ב פסוקים כנגד כ"ב צינורות של מעלה, שבעת הזאת הם פתוחים ומריקים שפע וברכה מהבריכה העליונה מראש כל הכתרים.
- • אח"כ יאמר: "אתקינו סעודתא" וכו', "אהללה שם אלהים בשיר" וכו', "ה' עוזי" וכו' ואח"כ פזמון: "אזמר בשבחין" וכו', ואח"כ: "יהא רעוא" וכו', ואח"כ זוהר ויקהל: "יומא דא מתעטרא" וכו'. ודע דאע"ג דרבנו האר"י יסד פזמון "אזמר בשבחין" הנז' לאומרו בתוך הסעודה, עכ"ז פשט המנהג בכל המקומות לאומרו קודם הקידוש. ומנהגנו לפעמים כשיש סיבה למהר הקידוש, כגון בימי העומר, וכיוצא לומר הפזמון הנזכר בתוך הסעודה, ואח"כ יתחיל בסדר הקידוש.
