נר שהדליקו ישראל
נט. אין מברכים על נר שלא שבת ממלאכת עבירה, כלומר – נר שהובער באיסור בשבת. ועל כן, נר שהדליקו ישראל באיסור בשבת – אין מברכים עליו במוצאי שבת.
אין מברכין עליו לעולם
ס. אין מברכים על נר של עבירה, בין שעבר זמן מועט משעת הבערתו באיסור עד לזמן הברכה [והלהבה היא אותה להבה שנעשה בה איסור] ובין שעבר זמן רב משעת הבערתו באיסור עד לזמן הברכה. ואפילו שבזמן הברכה בוערת בנר להבה שהתווספה ולא הלהבה המקורית שנעשה בה האיסור – אין מברכים עליו, משום שרגע הבערת הנר באיסור הוא זה שקובע לעניין פסילת הנר כנר של עבירה ולא השלהבת שבוערת בנר בזמן הברכה.
נר של נוכרי
סא. אין מברכים על נר שהדליק נוכרי בשבת, אפילו הדליקו עבור עצמו, משום שעצם המלאכה היא מלאכת עבירה, שהרי אם ישראל היה מבעירו בשבת היה מתחייב על כך.
נר לחולה שיש בו סכנה
סב. מותר לברך על נר שהדליקו בשבת נוכרי או אפילו ישראל לצורך חולה שיש בו סכנה, או לצורך יולדת (באופן שמותר), משום שאין זו מלאכת עבירה.
נר לחולה שאין בו סכנה
סג. מותר לברך על נר שהדליק גוי בשבת לצורך חולה שאין בו סכנה, משום שאין זו מלאכת עבירה.
נר עבודה זרה
סד. נר שהודלק לשם עבודה זרה, בין שהודלק בשבת ובין שהודלק במוצאי שבת – הרי הוא מאוס ואין מברכים עליו.
נר שהדליקו מנר עבודה זרה
סה. אין לברך על נר שהודלק מנר של עבודה זרה, אע"פ ששלהבת הנר החדש מתווספת והולכת ואין זו השלהבת הראשונה, משום שגם נר זה מאוס לברכה.
נר של מסיבת גויים
סו. אסור לברך על נר של מסיבת גויים, משום שסתם מסיבת גויים לשם עבודה זרה. ולעניין זה אין הבדל בין נוצרים למוסלמים.
נר שהדליקו מנר של מסיבת גויים
סז. מותר לברך על נר שהדליקו מנר של מסיבת גויים, למרות שסתם מסיבת גויים לשם עבודה זרה, משום שהנר הראשון אינו נר של עבודה זרה ממש.
סתם נר של גוי
סח. נר של גויים שאינו מיוחד לעבודה זרה ולא הודלק לשם עבודה זרה – אינו נקרא נר של עבירה ומותר לברך עליו באופן ששבת ממלאכת עבירה.
נר של גוי שסביר שעשה בו מלאכה
סט. נר של גוי שהודלק בערב שבת, אך מן הסתם עשה בו הגוי מלאכת איסור בשבת – מחמירים לאוסרו.
הדלקת נר הבדלה מנר שהודלק בשבת
ע. ישנם כמה חילוקי דינים בהדלקת נר הבדלה מנר שהודלק בשבת:
- אסור לברך על נר שהדליק נוכרי במוצאי שבת, מנר אחר שהדליק נוכרי בשבת.
- מותר לברך על נר שהדליק ישראל במוצאי שבת, מנר שהדליק נוכרי בשבת.
- אסור לברך על נר שהדליקו במוצאי שבת, מנר שהדליק ישראל מומר בשבת.
- מותר לברך על נר שהדליק ישראל במוצאי שבת, מנר שהדליק ישראל שאינו מומר בשבת בטעות.
- מותר לברך על נר שהדליק נוכרי במוצאי שבת, מנר שהדליק ישראל שאינו מומר בשבת בטעות.
ברך על נר של עבירה
עא. טעה ובירך על נר של עבירה – אינו חוזר ומברך, כי שמא בדיעבד יוצא ידי חובה גם בנר זה. וכיון שמעיקר הדין אין צריך לחזר אחרי נר הבדלה, ויש חשש ברכה לבטלה, אזי – שב ואל תעשה-עדיף.
טוב שיברך שוב
עב. טעה ובירך על נר של עבירה – טוב שיחזור וישמע ברכת הנר כתקנה ממי שלא בירך עדיין. אין מי שיברך להוציאו ידי חובה – יברך בעצמו ללא שם ומלכות.
טעה ובירך על נרות שהדליקו נכרים
עג. טעה ובירך על נר שהדליק נוכרי במוצאי שבת, מנר שהדליק נוכרי בשבת – יצא ידי חובה ואינו צריך לשמוע ברכה מאחר, משום שדין זה אינו אלא גזרה.
נר שהודלק מערב שבת
עד. נר שהודלק בערב שבת ונשאר דלוק כל השבת כולה – אינו נר של עבירה, שהרי לא נעשתה בו מלאכת הבערה בשבת.
