נר של יום טוב
סדר הדלקת הנר ביו"ט
יח. אשה המדליקה נר של יום-טוב – מברכת ואחר כך מדליקה, משום שאפילו שקיבלה קדושת יום-טוב בברכת הנר, מותר להדליק (ע"י העברה מאש לאש). וצריכה להזהר לא לדבר אחרי הברכה עד שתסיים להדליק את כל הנרות, כדי שהדיבור לא יהווה הפסק בין הברכה למעשה המצווה.
קבלת יו"ט בהדלקה
יט. אשה המדליקה נרות של יום-טוב לפני השקיעה מקבלת קדושת יום טוב בברכה, ואחרי שברכה אסור לה לכבות את גפרור ההדלקה. ועל כן, אשה המדליקה נרות בערב יום טוב [מברכת ואחר כך מדליקה] – לא תכבה את גפרור ההדלקה אלא תניחו מידה.
זמן הדלקת נר יו"ט
כ. בדיני זמן הדלקת נרות יום טוב ראה לעיל בפרק י"ב.
"שהחיינו" בהדלקה
כא. ביו"ט שמברכים "שהחיינו" בקידוש, מברכים בהדלקת הנר שתי ברכות: "להדליק נר של יום-טוב" וכן "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" [ובשביעי של פסח שלא מברכים "שהחיינו, בקידוש גם בהדלקת הנרות – לא תברך]. ומ"מ אם מדליקה נרות אחר הקידוש – אינה מברכת "שהחיינו".
כב. גם בראש השנה יש לברך: "להדליק נר של יום טוב", ולא "של יום הזכרון" (מלבד מנהג חב"ד), ואם ברכה "של יום הזיכרון" – יצאה ידי חובה.
כג. ביום הכיפורים מדליקים נרות כמו בשבת, ומברכים על הנרות (אחר ההדלקה): "להדליק נר של יום הכיפורים".