נר בבית הכנסת
נא. נר קבוע – נוהגים להדליק נר קבוע בבית הכנסת בשעת התפילה לכבוד המקום (הקב"ה), ויש אומרים שכל היום צריך שיהיה הנר דולק אפילו בשעה שאין שם בני אדם שמתפללים, וטוב לנהוג כך. וישתדלו שלפחות נר אחד יהיה דולק קרוב להיכל[1].
נב. הדלקה מנר בית הכנסת – אין מדליקים נר פרטי מהנר של בית הכנסת, ויש אוסרים להדליק אפילו נר של מצווה מנר של בית הכנסת[2], ויש מקילים בכך כיון שהנרות הוקדשו על דעת כן, ואף אם לא הייתה דעת המקדיש לכך דעת בית דין מתנה עליהם. ואפשר לסמוך על קולא זו בשעת צורך גדול[3].
נג. שימוש חול בנר – אסור להדליק סיגריה או לקרוא דברים של חול וכדו' לאור הנר של בית הכנסת, ואם רואה אדם שנכשל בכך צריך להזהירו[4].
נד. שמן מאוס – אם נפל לשמן עכבר ונמאס לאכילה – לא ידליק ממנו לנר של בית הכנסת[5].
