ניחום‭ ‬אבלים‭ ‬בשבת

ניחום‭ ‬בשבת

טז‭. ‬ מי‭ ‬שאינו‭ ‬יכול‭ ‬לנחם‭ ‬את‭ ‬האבלים‭ ‬ביום‭ ‬חול‭ – ‬יכול‭ ‬לנחם‭ ‬בשבת‭. ‬ומכל‭ ‬מקום‭ – ‬עדיף‭ ‬לנחם‭ ‬ביום‭ ‬חול‭ ‬ולא‭ ‬בשבת‭.‬

דרך‭ ‬ניחום

יז‭. ‬ כשמנחם‭ ‬בשבת‭ ‬לא‭ ‬יאמר‭ ‬את‭ ‬נוסח‭ ‬הניחום‭ ‬הרגיל‭ ‬בימות‭ ‬החול‭, ‬אלא‭ ‬אומר‭: "‬שבת‭ ‬היא‭ ‬מלנחם‭ ‬ונחמה‭ ‬קרובה‭ ‬לבוא‭".‬

ניחום‭ ‬אחר‭ ‬מוסף

יח‭.‬ מנהג‭ ‬ירושלים‭, ‬ונוהגים‭ ‬בו‭ ‬הספרדים‭ ‬גם‭ ‬כיום‭, ‬ללכת‭ ‬לבית‭ ‬האבל‭ ‬אחר‭ ‬תפילת‭ ‬מוסף‭ ‬וללמוד‭ ‬אידרא‭ ‬או‭ ‬לדרוש‭ ‬בדברי‭ ‬תורה‭, ‬ואומרים‭ ‬לו‭: "‬שבת‭ ‬היא‭ ‬מלנחם‭ ‬ונחמה‭ ‬קרובה‭ ‬לבוא‭". ‬וכיום‭ ‬נוהגים‭ ‬לעשות‭ ‬שם‭ ‬קידוש‭. ‬ויש‭ ‬להקפיד‭ ‬לאכול‭ ‬כזית‭ ‬מזונות‭, ‬שאם‭ ‬לא‭ ‬כן‭ – ‬אסור‭ ‬לטעום‭ ‬שום‭ ‬דבר‭ ‬מאכל‭ ‬או‭ ‬לשתות‭.‬‭ ‬וי‭"‬א‭ ‬שאם‭ ‬שותים‭ ‬רביעית‭ ‬יין‭ – ‬מותר‭ [‬וראה‭ ‬באורך‭ ‬בפרק‭ ‬ל‭"‬ט‭ ‬סעי‭' ‬ל‭"‬א‭]. ‬