מקצת דיני חלה
חיוב הפרשת חלה
נז. מצות עשה להפריש לכהן תרומה מן העיסה, שנאמר: "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". חיוב זה של הפרשת חלה שייך דוקא בחמשת מיני דגן, שכן הפסוק אומר: "באכלכם מלחם הארץ", ולא שייך שם לחם אלא על דבר הנעשה מחמשת דגן, והם: חיטה, שעורה, כוסמין (שנקראים "כוסמת" בלשון המשנה), שבולת שועל ושיפון. וה"ה אם עשה מהם עוגיות וכדו' שחייבים להפריש חלה. מיהו כיום נוהגים לשרוף את החלה או לזורקה דרך כבוד.
שיעור הפרשת חלה
נח. הפרשת חלה בברכה תלויה בכמות הקמח שבעיסה. מעיסה שנעשתה מקמח (ללא תוספות) במשקל של עד 1666 גרם – אין צריך להפריש כלל, וממשקל של 1666 גרם ועד 2486 גרם – יש להפריש חלה בלי ברכה מחמת ספק ברכות להקל. מעיסה שנעשתה מקמח במשקל של 2486 גרם ומעלה – יש להפריש חלה עם ברכה.
חיוב חלה מפיזור קמח
נט. ראוי לכלול את כל הקמח שבעיסה בהפרשת החלה. ולכן, נשים שרגילות ללוש בצק ולהפריש חלה, ואח"כ לפזר על השולחן קמח שוב ולערוך עליו את הבצק – טוב שתתנה בזמן הפרשת חלה לפטור גם את הקמח שידבק בעיסה אח"כ, כדי שלא יהיה בעיסה קמח שלא הופרש עליו חלה. וראוי להתנות כך בכל פעם שמפרישה חלה, ואם אינה יכולה לכוון בכל פעם מחדש – רצוי שתכוון פעם בשנה, ולפחות תתנה כך פעם אחת בחייה.
חיוב מכמה עיסות
ס. מי שלשה ואפתה כמה עיסות בנפרד, כאשר בכל עיסה אין שיעור המחייב הפרשת חלה, אפילו אם בכולן יחד יש שיעור המחייב הפרשת חלה – אינה חייבת להפריש מהן חלה, מכיון שנעשו בנפרד. אמנם, אם אח"כ (אפילו אחרי האפייה) שמה אותם בכלי אחד, כגון: תנור, ארון או שק – הכלי מצרפם וחייבת להפריש מהם חלה, למרות שנעשו בנפרד.
זכות קדימה בהפרשה
סא. הזכות להפריש חלה נתונה לאשה, למרות שהעיסה היא כספו של הבעל, ולכן אין הבעל יכול לקחת ממנה את המצווה ולהפריש חלה בעצמו. אמנם, אשה יכולה למחול מרצונה.
תערובת בהפרשה
סב. יש להיזהר מאד שחלה שהופרשה מן העיסה לא תחזור ותתערב בעיסה, משום שאם תתערב בעיסה תהיה העיסה כולה אסורה באכילה. ומכל מקום, בכל מקרה כזה יש לעשות שאלת רב.
