מצוות קידוש
קידוש בדיבור
א. מצות עשה מדאורייתא לקדש את השבת בדברים, דהיינו בשתי הזכרות: א. בהזכרת קדושת השבת. ב. בהזכרת שבח, דהיינו בברכה.
מצוה לקדש על היין. י"א שקידוש על היין הוא מדאורייתא, ויש אומרים שמדאורייתא מצות קידוש הינה רק בדיבור, וקידוש על היין הינה מצווה מדברי סופרים. וע"כ נוהגים אנו לומר זאת לפני הקידוש ב"לשם יחוד" מספר לשון חכמים, כפי שמובא בסידורים: "…הנה אנחנו באים לקיים מצות עשה דאורייתא, לקדש את השבת בדברים. ולקיים מצות עשה דרבנן, לקדש על היין".
אמירת "שבת שלום" אם היא כקידוש
ב. אין אדם יוצא ידי חובת קידוש באמירת "שבת שלום", משום שאין באמירה זו לא שבח ולא קדושה, אך אם יאמר: "ברוך אתה ה' מקדש השבת" וכדו' - יצא ידי חובת קידוש דאורייתא, כי כולל הוא בדבריו גם שבח וגם קדושה.