רחיצה בחמין
ח. מצווה לרחוץ בערב שבת בחמין.
ט. לגבי רחיצה במים פושרים יש מסתפקים אם יוצא ידי חובת רחיצה לשבת, ולדעת רבנו האר"י ז"ל צריך לרחוץ בחמין ממש בין בקיץ ובין בחורף. ומכל מקום, ישתדל שלפחות את פניו ידיו ורגליו ירחץ בחמין ממש.
י. הרוחץ במים קרים – אינו יוצא ידי חובת רחיצה לשבת לכל הדעות.
טבילה בחמין
יא. ראה להלן סע' כ"ז בדין טבילה במקווה חם אם מועילה כרחיצה.
רחיצה לאבל
יב. אבל תוך שבעת ימי האבלות – אסור ברחיצה ובטבילה, ובכלל זה גם ברחיצה וטבילה לכבוד שבת. לכן בערב שבת שבתוך השבעה – לא ירחץ כל גופו (אפי' במים קרים) אלא ירחץ כשעה לפני שבת את פניו ידיו ורגליו בלבד, במים חמים.
רחיצה בסבון
יג. בעבר היו נוהגים לסוך את הגוף בשמן זית אחרי הרחיצה, כדי לחזקו, וכך היו עושים תמיד. כיום לא נוהגים לסוך את הגוף בשמן, ולכן טוב לרחוץ את הגוף בסבון בערב שבת, ובזה יחשב שסך את גופו לכבוד שבת.
סדר הרחיצה
יד. בפשיטת הבגדים יפשוט קודם את השמאלי ואח"כ את הימני. וכן בהתרת השרוכים ובחליצת הנעלים יקדים שמאל לימין.
טו. טוב לרחוץ כסדר המוזכר בגמ': קודם פנים, אח"כ ידים ואח"כ רגלים. אמנם, אם רגליו מלוכלכות – רשאי לנקותם תחילה.
טז. לא ירחץ את רגליו במים שרחץ בהן פניו וידיו אלא במים אחרים, והדבר מצוי כשרוחץ באמבטיה מלאה מים.
יז. בכל פעולה יקדים אדם ימין לשמאל, וכן ברחיצה ירחץ קודם יד ימין ואח"כ יד שמאל, רגל ימין ואח"כ רגל שמאל.
יח. וכן בלבישת הבגדים יקדים ימין לשמאל, לבישת שרוול ימין לשרוול שמאל, נעילת נעל ימין לנעל שמאל וכו'. אמנם, כאשר שורך נעליו – יקדים שמאל לימין. וה"ה בסגירת אבזם הנעל.
ניגוב הרגלים
יט. אחר הרחיצה יזהר לנגב את רגליו היטב ולא יגרוב גרבים בזמן שרגליו רטובות, משום שקשה לעניות.
כ. לא ינעל את נעליו בעוד שרגליו רטובות, מפני שקשה לעניות.
ניגוב בבגדים
כא. לא ינגב את גופו בבגדיו ואף לא את רגליו, ואפילו כשאין לו מגבת לניגוב משום שכחה.
