יארצייט
לד. מובא באגדה שכאשר בן מפטיר בנביא יש בזה עילוי נשמה לנפטר. ולכן, טוב לעלות לעליית "מפטיר" בשבת שלפני יום השנה.
האמת והשלום אהבו
לה. אין לאדם להתקוטט עבור עליית "מפטיר", אפילו לא לפני היארצייט, ואין להקפיד על כך כלל, שהרי "מילה – בסלע, שתיקה – בתרין". וע"י השתיקה יהיה יותר נחת רוח לאביו מאשר אם יתקוטט ויעלה "מפטיר".
עליית קטן ל"מפטיר"
לו. מותר להעלות קטן [נקרא קטן כל שלא הגיע לגיל שלוש עשרה ויום אחד או אפילו הגיע לגיל שלוש עשרה ויום אחד אך לא הביא שתי שערות] לעליית "מפטיר" בכל השנה כולה, למעט להפטרת שבת "זכור" ושבת "פרה".
כשהעלו קטן להפטרת זכור
לז. אם העלו קטן לאחת ההפטרות הנ"ל, בהפטרת "זכור" – אם עלה ושמו לב – יורידוהו ויעלה גדול (ובשאר עליות – לא יורידהו), ולדעת הרמ"א – לא יורידוהו.
כשעלה קטן וכגבר קרא
לח. אם כבר עלה קטן וקרא בפרשת "זכור" או "פרה" – יצאו הציבור ידי חובה בקריאתו ואינם צריכים קריאה אחרת.
חתן בר מצווה בשבת "זכור"
לט. אם יש בבית הכנסת חתן בר-מצוה שהוא בגדר קטן, שהכין קריאת הפטרת "זכור" – לא יעלוהו לקריאת פרשת "זכור". וכדי למנוע ממנו עגמת נפש – יעלה מבוגר לקריאת "זכור" בברכותיה והקטן יעלה לקריאת ה"הפטרה" בברכותיה. ומכל מקום יש להימנע ממצב כזה ע"י תאום מראש עם הרב או הגבאי.
הפטרת "שקלים" או "החודש"
מ. לכתחילה אין להעלות קטן לקריאת הפטרת פרשת "שקלים" או הפטרת פרשת "החודש".
בר מצוה בשבת "שקלים" / "החודש"
מא. אם יש בבית הכנסת חתן בר-מצוה שהוא בגדר קטן, שהכין קריאת הפטרת "שקלים או "החודש" – טוב יותר להעלות גדול לקריאת עליית "מפטיר" ואת הקטן לקריאת ה"הפטרה". אמנם, אם תתגלע מחלוקת בשל כך – יתנו לקטן לקרוא גם את עליית ה"מפטיר".
הפטרת "שבת שובה"
מב. לכתחילה אין להעלות קטן לקרוא את הפטרת "שובה ישראל" בשבת "שובה".
עליית קטן בהפטרות חשובות
מג. נהגו שלא להעלות קטן להפטרות נוספות שנוהגים להעלות רבנים או אנשים חשובים לקריאת ה"הפטרה", וכמו: שביעי של פסח, שבועות, ראש השנה ויום הכיפורים.
