ר"ח שחל בשבת
כח. בשבת וראש חודש קוראים בהפטרת: "השמים כסאי" בספר ישעיה, שמוזכרים בה שבת וראש חודש ["והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו"], כדי להזכירנו שהיום שבת ור"ח. וחוזרים על הפסוק "והיה מדי חודש" לאחר סוף ההפטרה, כדי לסיים בדבר טוב.
ערב ר"ח שחל בשבת
כט. חל ראש חודש ביום ראשון – מפטירים הפטרת: "מחר חודש" בספר שמואל, ולא קוראים את ההפטרה של פרשת השבוע.
ר"ח שחל בשבת וראשון
ל. ראש חודש שחל שני ימים, שבת וראשון – אין קוראים את הפטרת פרשת השבוע, וישנם מנהגים שונים – הספרדים מפטירים הפטרת: "שבת וראש חודש" ["השמים כסאי"], ומוסיפים פסו' ראשון ואחרון מהפטרת ערב ראש חודש ["מחר חודש"]. האשכנזים קוראים הפטרת: שבת וראש חודש ["השמים כסאי"], ואינם מוסיפים פסוקים מהפטרת "מחר חודש".
טעות בקריאה
לא. שליח ציבור שטעה בשבת וראש חודש או ערב ראש חודש, והפטיר את הפטרת פרשת השבוע במקום הפטרת "ראש חודש" או "ערב ראש חודש", ינהג כדלהלן:
- אם נזכר לפני שברך את ברכות ההפטרה – חוזר וקורא הפטרת ראש חודש או ערב ראש חודש, ומברך לאחריה.
- אם נזכר אחרי שברך את ברכות ההפטרה אך לפני שהחזירו את ספר התורה למקומו – יקרא את הפטרת "ראש חודש" או "ערב ראש חודש" ללא ברכותיה, לא בתחילה ולא בסוף.
- אם נזכר אחרי שהחזירו את ספר התורה להיכל אך עדיין לא התחילו תפילת מוסף, יש אומרים שטוב שכל אחד יקרא את ההפטרה הנכונה לעצמו כדי להזכיר שמחר ראש חודש, ויש אומרים שלא יקראו משום שקוראים את ההפטרה רק כאשר ספר התורה נמצא על התיבה אבל לא כשנמצא בהיכל. וכל אחד ינהג כמנהגו.
"שבת שובה"
לב. שבת זו נקראת "שבת שובה" על שם ההפטרה הנקראת בה: "שובה ישראל עד ה' אלקיך" שבספר הושע [יש אומרים שנקראת כך משום שחלה תוך "עשרת ימי תשובה"].
לג. הפטרת: "שובה ישראל" מסתיימת במילים: "ופושעים יכשלו בם", וכדי לא לסיים את ההפטרה במילים אלה, נוהגים הספרדים להוסיף שלושה פסוקים בספר מיכה, החל במילים: "מי אל כמוך" וסיים במילים: "מימי קדם". מנהג האשכנזים מתחלק לכמה מנהגים, ובארץ ישראל נוהגים האשכנזים להוסיף פסוקים מספר יואל החל מ"תקעו שופר בציון" ועד: "ולא יבושו עמי לעולם", ומכל מקום – כל קהילה תנהג כמנהגה.
הפטרת "שמחת תורה"
לד. בשמחת תורה שקוראים פרשת "וזאת הברכה" מפטירים בספר יהושע: "ויהי אחרי". הספרדים מסיימים ב"הלוא צויתיך וכו", והאשכנזים ממשיכים עד הפסוק "כל איש אשר".