מאכלי סעודת שבת
תוספת תבשיל
יג. צריך אדם להכין לסעודת שבת שני תבשילים לכל הפחות. ודוקא אדם שרגיל לאכול תבשיל אחד בסעודתו בימי החול די לו שיאכל בשבת שני תבשילים, אך אדם שרגיל לאכול בסעודת ימי החול שני תבשילים – צריך להכין תבשיל נוסף לסעודת שבת, כדי שלא יהיה מאכלו בחול כמאכלו בשבת. כמו"כ יכול אדם לשנות ממאכלו בחול למאכלו בשבת, לא רק בכמות המאכלים אלא גם בטיב המאכלים, ויוצא בזה ידי חובה.
מאכל מיוחד
יז. צריך אדם להכין מאכלים משובחים לפי יכולתו לכבוד שבת, כפי שכתב הרמב"ם: "איזה הוא עונג? זה שאמרו חכמים שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת, הכל לפי ממונו של אדם. וכל מרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים – הרי זה משובח".
שינוי מאכל
טו. אדם שנוהג לאכול אוכל משובח גם בימות החול – צריך לשנות את סוג המאכל בשבת כך שלא יהיה מאכלו בשבת כמאכלו בחול.
שינוי זמן
טז. אדם שנוהג לאכול אוכל משובח בימות החול ואינו יכול לשנות את סוג המאכל בשבת – ישנה את זמן הסעודה בשבת מזמן הסעודה בחול (מיהו, יאכל את הסעודה בזמנה).
כמה שינויים צריך לשנות
יז. יש אומרים שצריך אדם לשנות גם את המאכלים וגם את זמן הסעודה, ואין להסתפק בשינוי אחד. ויש אומרים שמספיק שינוי אחד. אמנם אדם ששינוי זמן הסעודה בשבת יגרום לו צער – אינו צריך לשנות את זמן הסעודה, ויכול לאכול באותה שעה שרגיל לאכול בימות החול.
סעודות עם דג
יח. מצווה לאכול דג בכל אחת מסעודות השבת, כפי שכתב גאון עוזנו בעל הבן איש חי: "מצוה לאכול דגים בשלש סעודות של שבת אפילו דבר מועט וכנז' בפוסקים".
פשטידה ממולאת
יט. מנהג יפה הוא לאכול פשטידה ממולאת [בבשר], זכר למן שאכלו בני ישראל במדבר והיה מכוסה מלמעלה ומלמטה. ומטעם זה נוהגים בכמה עדות לאכול מאכל הנקרא "קובּה", בליל שבת ומנהג טוב הוא, ומי שנהג בזה – אין לו לשנות ממנהגו. ומכל מקום, אין להגיע לידי קטטה בגלל זה שלא יצא שכרו בהפסדו. ומאכלים מסוג זה אין חובה לאוכלם בליל שבת דוקא, אלא העיקר לאוכלם בשבת.
קערות מלאות
כ. משום כבוד שבת ראוי להגיש את מאכלי סעודת השבת כך שקערות ההגשה יהיו מלאות עד סופן, אפילו אם אין בכוונתו לאכול את כל הכמות שהוגשה בקערות.
אורחים
כא. המארח אורחים בביתו בשבת, טוב יעשה אם יברר לפני השבת מה הם המאכלים האהובים על אורחיו, ויכין מאכלים אלה עבורם.
הסועד לבדו
כב. הסועד סעודת השבת לבדו, יניח קערה מלאה פירות על השולחן.
מפות על השולחן
כג. כתב גאון עוזנו בעל בן איש חי: "כאשר תסדר האשה הפת על השולחן תזהר להניח מפה תחתונה ומפה עליונה, ויש בזה כמה טעמים ע"פ הפשט. אמנם כיום שיש מפת ניילון – די במפה אחת ומפת ניילון, וכשמפת הניילון מתלכלכת ומורידה, נשארת המפה שתחתיה נקייה. ואחר שתניח מפה העליונה תניח שתי ידיה על השולחן ותאמר פסוק: 'וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה", וע"י אמירה זו תשרה הקדושה על השולחן".
כד. הלכות כיסוי הפת לפני הקידוש – ראה באריכות בהלכות קידוש פרק ט"ז סעי' נ"א-נ"ד.
סעודה במקום מכובד
כה. צריך לקבוע את סעודותיו בשבת במקום מכובד ולסדר שם את שולחן השבת.
שינוי מקום
כו. רצוי שמקום הסעודה יהא שונה ממקום שרגיל לאכול סעודותיו בחול.
מקום השולחן והנרות
כז. טוב לשים את השולחן בצפון כסדר שהיה במשכן ואת הנרות בדרום, ועל ידי כן זוכה שעל ידי אמירת דברי תורה על השולחן בסעודה יהיה השולחן כמזבח.
הלכות לחם משנה ובציעת הפת – ראה בפרק כ'.
