חיוב מאה ברכות
א. חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, והוא מתקנת דוד המלך ע"ה בזמן שהיתה מגפה ומתו מישראל מאה איש עמד ותיקן מאה ברכות, כפי שאומרת הגמרא במסכת מנחות: "תניא: היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: 'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך'", אל תיקרי "מה" אלא מאה.
ב. ובמניין "מאה ברכות" אלו נכנסות גם ברכות שמברך בתוך סדר התפילה וגם ברכות שמוסיף אחר כך במשך היום.
מאה ברכות בשבת
ג. חייב אדם להשלים "מאה ברכות" גם בשבת וביום טוב, ומכיון שבתפילת העמידה בשבת יש פחות ברכות מתפילת עמידה ביום חול – צריך להשלים "מאה ברכות" בברכות שיברך על פירות ומיני מגדים וריח.
לברך שוב על הפירות
ד. יש אומרים שאסור לברך שוב ושוב על פירות שברכתם שווה, אפילו אם כוונת המברך להשלים ל"מאה ברכות", משום שהדבר נחשב כברכה שאינה צריכה. ויש אומרים שמכיון שמברך בכוונה להשלים ל"מאה ברכות", הדבר נחשב ברכה הצריכה, וכך אנו פוסקים להלכה.
שמירת פירות לאחר הסעודה
ה. ישתדל לשמור פירות או חלק מהם עד אחרי הסעודה כדי לברך עליהם ברכה ראשונה, וכן ברכה אחרונה [כדי לא לצאת ידי חובת ברכה אחרונה על הפירות, בברכת המזון].
פרי שיש ספק על ברכתו
ו. אם יש לפניו פרי שיש ספק בברכתו האם ברכתו, "העץ" או "האדמה" על אף שביום חול יברך קודם "העץ" ואח"כ "האדמה", ואח"כ יאכל את הפרי שיש ספק על ברכתו – בשבת כשרוצה להשלים מאה ברכות יכול להקדים לברך על פרי הספק שהכל לפני פירות העץ והאדמה שברכתם ברורה, כיון שצריך להשלים למאה ברכות.
ז. וביום שבת, אם הביאו לפניו אגודת בשמים – יפריד ביניהם ויברך על כל אחד כברכתו, ואח"כ יחברם שוב ויברך "מיני", וטעם כיון שבשבת חסר ברכות על כן יכול לברך ואינו נחשב כברכה שאינה צריכה כנ"ל. אמנם ביום חול אם יכול להפריד ביניהם, ולברך כל אחד כברכתו – מה טוב. ואם אינו יכול להפריד ביניהם – יברך "מיני בשמים".
השלמה ע"י העולים לתורה
ח. מי שאינו יכול להשלים "מאה ברכות" באכילת פירות ומיני מגדים וכו' [כגון אדם שאין לו פירות וכיו"ב] – יכוון לצאת ידי חובת "מאה ברכות" בברכות ששומע מן העולים לתורה ולהפטרה ויענה אחריהם אמן. אמנם, כדי לצאת בברכת העולים – צריך לומר להם שיכוונו להוציאו ידי חובה בברכותיהם. ואדם שעשה כן, נחשב לו שברך עוד ארבע עשרה ברכות [שהן ברכה ראשונה ואחרונה של שבעה עולים], ועם ברכות המפטיר והפטרה יוצא שברך עוד שבעה ברכות [שתים של מפטיר וחמש של ההפטרה], וכן יכול לכוון בברכות של קריאת התורה של מנחה.
ברכות הש"צ
ט. ובדיעבד יכול לכוון לצאת ידי חובה בברכות שהש"צ מברך.
מאה ברכות בשעת הדחק
י. בשעת הדחק יכול להשלים מאה ברכות באמירת שלושה פסוקים אלו: "ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל" וכו'. "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת" וכו'. "והעושר והכבוד מלפניך… ולחזק לכל". ואח"כ יאמר פסוק: "ברוך אתה ה' למדני חוקיך" [וטוב לומר פסוקים אלו שבע או עשר פעמים בכל יום, גם אם לא צריך להשלים מאה ברכות, כיון שיש בהם תועלת עפ"י הסוד].