א. לימוד בלילה – כתוב[1]: "והגית בו יומם ולילה", ומזה נלמד שחייב אדם לעסוק בתורה ביום ובלילה. וצריך להיזהר לקבוע זמן ללמוד תורה גם בלילה, והמבטלו – עונשו מרובה[2].
ב. מעלת הלימוד בלילה – מעלת הלימוד בלילה גדולה היא עד מאוד, ואמרו חז"ל שכל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו[3], והקב"ה מושך עליו חוט של חסד[4], ונחשב כעוסק בקרבנות[5], שלא נברא הלילה אלא ללמוד תורה[6].
ג. לימוד בקיץ ובחורף – חיוב לימוד התורה בלילה הוא גם בלילות הקיץ שהלילות קצרים, וק"ו שחייבים בכך בחורף שהלילות ארוכים[7].
ד. אחר חצות – לפי הזוה"ק מעלת לימוד תורה אחר חצות לילה היא גדולה מאוד, ואף על פי כן יקבע זמן ללימוד גם בתחילת הלילה[8].
ה. השלמת לימודו – אם היה לו זמן קבוע ללימוד תורה ונאנס ולא למד בזמן זה – ישלים את חוק לימודו ברגע הראשון שיתפנה[9].
ו. התניה קודם הלימוד – לפני שאדם קובע זמן קבוע ללמוד תורה, טוב שיתנה ויאמר: "בלי נדר אני מתחיל לקבוע זמן פלוני ללמוד תורה", ואם רואה שיצרו מתגבר עליו ומפריע לו ללמוד בזמן קבוע – יכול לידור נדר כדי להתחזק וללמוד בזמן[10].
ז. תיקון חצות – יקום בחצות הלילה ויקרא תיקון חצות ואח"כ, אם יכול, יעסוק בתורה עד הבוקר. ואפילו בלילות הקיץ הקצרים לא יחשוש מביטול תורה בגלל תיקון חצות. ולא יבטל אף לילה תיקון זה כיון שתועלתו מרובה[11].
עיין עוד בפרק א' בדיני לימוד תורה בלילה ותיקון חצות.
ח. הזכרת שמות מזיקים – יזהר שלא להזכיר את שמו של ס"מ ביום וק"ו בלילה, ולא יזכיר בפיו שמות של השדים ואפילו לא בעברית, כיון שכשמזכירים את שמם מגבירים את כוחם[12].
