כיצד מענג את השבת
עונג במאכל ומשקה
ג. חייב אדם לענג את השבת במאכל משובח ובמשקה משובח, וכמו שכתב השו"ע: "ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכולתו ", ומ"מ אין חיוב לאכול בשר ולשתות יין אלא בכל מקום יענגו את השבת במאכלים ובמשקאות שנחשבים עונג שם. ומכל מקום אדם שמצטער באכילת בשר ובשתיית יין – לא חייב לאכול בשר אלא מה שמתענג בו.
ד. בפרטי דיני חיוב אכילה בשבת – [ראה פרקים י"ט, כ"א – "סעודות שבת"].
עונג לשם שמים
ה. צריך להיזהר לאכול בשבת לשם שמים, כדי לקיים מצות "עונג שבת" ולא כדי למלאות כריסו, משום שיש מעלה גדולה באכילה לשם מצות "עונג שבת". וכמו כן, האוכל לשם מצות "עונג שבת" מרוויח פעמיים: נהנה ומקבל שכר. ולכן, טוב לומר לפני האכילה: "הריני אוכל כדי לקיים מצות עונג שבת".
מנוחה ושינה בשבת
ו. מצוה לנוח ולישון בשבת משום "עונג שבת".
ז. ובחובת עונג שבת במאכל ומשתה ושינה הדברים אמורים בעיקר לגבי תלמידי חכמים העמלים בתורה משך כל השבוע. אך בעלי בתים שבמשך השבוע אין להם פנאי לעסוק בתורה – צריכים לעסוק יותר בתורה בשבת, כי "לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה". ולכן, תלמידי חכמים – ינוחו בשבת יותר מן הרגיל ובשאר הזמן יעסקו בתורה, אך בעלי בתים – ינוחו רק מעט ובשאר הזמן יעסקו בתורה.
ח. אמנם גם התלמידי חכמים לא ירבו בשינה כי עמי הארצות תולים בו את עיניהם ומתבוננים בכל צעד ושעל שלו, ויכולים להגיע בנקל ח"ו לידי חילול ה'.
אכילה שמביאה לעייפות
ט. אין ראוי לאכול בשבת עד כדי עייפות שמונעת לימוד תורה, ועל כן, צריך אדם לאכול בכמות הראויה, כך שלמרות האכילה יוכל ללמוד תורה בעיון. ועל זה היה אומר מו"ר ועט"ר ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי עזרא עטייא ע"ה, שמי שיכול ללמוד חושן משפט אחרי אכילת החמין בשבת הוא תלמיד-חכם שיודע לקבוע עתים לתורה.
לימוד עם ילדיו
י. צריך אדם להקדיש זמן בשבת ללימוד תורה עם בניו ובנותיו.
מעלת לימוד תורה בשבת
יא. מעלת לימוד תורה בשבת גדולה ועצומה, ולפי הקבלה שעה אחת של לימוד תורה בשבת שווה אלף שעות של לימוד תורה ביום חול.
מה ללמוד
יב. לימוד תורה בשבת צריך להתמקד בשני מישורים: האחד – בדברי אגדה המושכים את הלב ומדריכים את האדם ליראת שמים. והשני, והוא העיקרי יותר - לימוד הלכות שבת האסור והמותר, הלכה למעשה.
לחדש חידושים
יג. מצווה על כל אדם להשתדל לחדש חידוש תורה בשבת, ומי שאינו בר הכי לחדש חידושים בתורה, ילמד דברים חדשים עבורו, שלא למד לפני כן.
קביעת שיעורי תורה
יד. מצווה לקבוע שיעורי תורה לרבים במוסר ובהלכה לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת, משום שזמן זה נוח לציבור ויבואו רבים ללמוד תורה. ולמרות שכתב הרמ"א, וז"ל: "נהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה לערבית, אבל אומרים פרקי אבות בקיץ ושיר המעלות בחורף, וכל מקום כפי מנהגו", כבר כתבו האחרונים, שכיון שאיסור קביעת מדרש הוא מנהג ולא דין, ומנגד יש מצוה להגדיל תורה ולהאדירה, ובזמן זה [לפני ערבית] אפשר להגדיל תורה עד למאוד, יש מצוה לקבוע שיעורי תורה לפני תפילת ערבית.
עונה
טו. דרך תלמידי חכמים לשמש בליל שבת משום קדושתה המרובה. ומצווה לפקוד את אשתו בליל שבת. וסמכו זאת חז"ל על הפסוק: "אשר פריו יתן בעתו".
