יריקה בבית הכנסת
כט. יריקת דבר מאוס – אומר שלמה המלך בקהלת[1]: "כי האלקים יביא במשפט על כל נעלם", ואומרת הגמרא[2] שדבר זה נאמר על היורק בפני חברו ונמאס חברו, שעתיד ליתן את הדין על כך. איסור זה שלא לירוק או להמאיס את חברו שייך גם מחוץ לבית הכנסת, וכן מי שמטפחתו אינה נקייה ופותח אותה בפני אחרים, וכן אם יש ריח רע ממטפחתו עובר באיסור זה. ואם עושה אחד מדברים אלו בבית הכנסת – עובר גם על איסור של זלזול בבית הכנסת. וצריך האדם ליתן את דעתו היטב בדברים כאלה ולהישמר מהם, וכל שכן אם עושה דברים אלו בפני אנשים או בעת התפילה[3].
ל. כשצריך לירק – אם נמצא בבית הכנסת וצריך לירוק, הטוב ביותר שיבליעו במטפחת, ואם אין לו מטפחת יכופף את עצמו הרבה וירוק מתחת למחצלת או שטיח שפרוס על הרצפה, ואם אין שטיח או מחצלת והוצרך לירוק בקרקע בית הכנסת – יזהר לשפשף אותו ברגלו כדי שלא ימאסו אחרים[4].
לא. שפשוף הרוק – בשבת אסור לשפשף רוק ברגליו במקום שיש עפר, ולכן ידרסנו ברגלו עד שיתמעך[5].
