יין מבושל
יין מבושל או מעורב עם ממתיק
יז. יין מבושל וכן יין שיש בו דבש או סוכר, לדעת הרמב"ם – אין מקדשין עליו. ומרן בשולחן ערוך הביא שתי דעות: בדעת "סתם" כתב שמקדשין על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש, ובדעת "יש אומרים" כתב שאין מקדשין עליהם. והלכה – כדעת ה"סתם" שמותר לקדש עליהן. אמנם, הנוהגים כדעת הרמב"ם – צריכים להחמיר כמותו.
יין מפוסטר
יח. מותר לקדש על יין מפוסטר כשם שמותר לקדש על יין מבושל. והנוהגים כדעת הרמב"ם – צריכים להחמיר ולא לקדש על יין מפוסטר.
מי שאינו מקדש על מבושל
יט. הנוהג כדעת הרמב"ם, ואינו מקדש על יין מבושל או מפוסטר וכו' – יכול לשמוע ולצאת ידי חובה בקידוש שעושה חברו על יין כזה, למרות שלשיטתו היין שחברו מקדש עליו אינו יין.