ט"ו בשבט שחל בשבת
אכילת פירות ט"ו בשבט בשבת
עט. ט"ו בשבט שחל בשבת, יש נוהגים לאכול פירות אחרי הקידוש לפני המוציא. ויש שנהגו אחרי המוציא לפני האוכל, ויש שנהגו אחרי האוכל לפני ברכת המזון. והטוב ביותר – לאכול את הפירות אחר ברכת המזון ולא אחר הקידוש כדי שיאכל בתיאבון בארוחה, ולא תוך הסעודה כדי לא להיכנס לספק ברכות לפניהם ואחריהם. ואין בזה חשש של ברכה שאינה צריכה, מכיון שצריך להרבות בברכות בשבת.
איסור אכילה ושתייה לפני קידוש הלילה
פ. אין לאכול או לשתות [אפילו אכילה מועטה ואפילו שתיית מים] בערב שבת החל מזמן השקיעה ועד אחר הקידוש. והמקבל שבת (אחר פלג המנחה) – אסור באכילה ושתייה מרגע שקיבל עליו שבת (לענין אשה בהדלקת נרות – עיין לעיל פרק י"ד, סעי' י', ולענין גבר ב"לכה דודי" עיין פרק י"ד "זמן איסור מלאכה" סעי' כ"ה).
איסור אכילה ושתיה לפני קידוש היום
פא. חובה לקדש לפני שאוכל את סעודת שבת בבוקר. ודין זה משפיע על היתר אכילה ושתייה לפני התפילה בשבת, כדלהלן.
אכילה ושתיה קודם תפילה בחול
פב. בכל יום אין לאכול ולשתות קודם תפילת שחרית, חוץ מלשתות מים, אבל אֳכָלִים ומשקים לרפואה – מותר. והצמא והרעב או שאינו מרגיש טוב ואינו יכול לכוון לבו בתפילה אם לא יאכל – מותר כי הם בכלל החולים. ואם פסק רעבונו או צמאונו – אסור לו להמשיך לאכול או לשתות.
דרך האכילה קודם התפילה
פג. האוכל ושותה קודם התפילה מדין חולה יאכל בצנעא, ולא כאותם שיושבים רגל על רגל בגזוזטרא ושותים קפה עם חלב ועוגה, שכך לא מתנהג חולה שנצרך לבלוע כדור לרפואה וכיו"ב, שאינו בולעו לעיני הכל, אלא על יד הכיור ובצנעא.
אכילה ושתיה קודם תפילה בשבת
פד. אין לטעום אפילו מים לפני קידוש של יום כשם שאין לטעום לפני קידוש הלילה, אולם מותר לשתות מים בבוקר קודם תפילת שחרית, מפני שעדיין לא חלה עליו חובת קידוש של יום.
קידוש למי שאוכל קודם התפילה
פה. הנזקק לאכול לפני תפילת שחרית בשבת – נכנס למחלוקת אם יקדש לפני אכילתו או לא. ולהלכה: מוטב שימנע מאכילה ויסתפק בשתיה בלבד, ואם אינו יכול וחייב הוא לאכול- יאכל פחות מכזית שהוא שיעור אכילת עראי, ואינה בגדר סעודה, ויצא מידי הספק. אך גם אם צריך לאכול כזית ויותר – אעפ"כ לא יקדש לפני התפילה, ויאכל רק מיני מזונות אך לא לחם.
שתיה לחזן שנצטרד
פו. חזן שנצטרד תוך כדי תפילה באמצע חזרת הש"ץ, בשבת או ביום טוב – יכול לשתות מים או למצוץ סוכריה לפני הקידוש. ולעניין הברכה, אם שותה מים – אינו צריך לברך, ואם מוצץ סוכריה – יהרהר את הברכה בלבו.
קידוש קודם מוסף
פז. החיוב בקידוש הוא לאחר תפילת שחרית אף קודם שהתפלל מוסף. ומ"מ השומע קידוש לפני תפילת "מוסף" והתכוון לצאת ידי חובת קידוש, ואפילו אכל שיעור סעודה – צריך לקדש שוב אחרי תפילת "מוסף". אמנם יש אומרים שמותר לטעום לפני תפילת מוסף, ולמעשה סומכים על שיטה זו רק בשעת הדחק.
קידוש קודם מוסף – לא לכהן
פח. בקהילות שנוהגים לקדש לפני תפילת "מוסף", ראוי שכהן לא יקדש על היין, מפני שצריך לשאת כפיו. ואם שתה יותר מרביעית – לא ישא כפיו עד שיפוג יינו. וכאשר כהן נאלץ לקדש – ישתה מעט פחות מרביעית.