זמן צאת השבת
א. זמן צאת השבת מעיקר הדין הנו ב"צאת הכוכבים" מיד בתום "בין השמשות" שאחרי "שקיעת החמה", אך יש חיוב תוספת שבת ביציאתה, ויתבאר להלן.
זמן בין השמשות
ב. שיעור זמן "בין השמשות" הנו שיעור מהלך שלושת רבעי מיל. ונחלקו הפוסקים בחישוב זמן מהלך שלושת רבעי מיל. יש אומרים שזמן מהלך מיל הנו שמונה עשרה דקות, וממילא שלושת רבעי המיל הוא שלוש עשרה דקות וחצי. יש אומרים ששיעור מהלך מיל הוא עשרים ושתים דקות וחצי, וממילא שלושת רבעי המיל הם שש עשרה דקות וחצי. ויש אומרים שזמן מהלך מיל הוא עשרים וארבע דקות, ושלושת רבעי המיל הם שמונה עשרה דקות.
למעשה לרוב הדעות זמן מהלך שלושת רבעי מיל הנו שלוש עשרה דקות וחצי. ולפי זה מעיקר הדין זמן "צאת השבת" הנו שלוש עשרה דקות וחצי אחרי שקיעת החמה.
תוספת מחול על הקודש
ג. כשם שמוסיפין מחול על הקודש בכניסת השבת, כך יש להוסיף מחול על הקודש ביציאת השבת. ולכן מאחרים להתפלל תפילת "ערבית" במוצאי שבת, כדי להוסיף על השבת זמן נוסף אחרי "צאת הכוכבים".
שיעור התוספת
ד. בשיעור תוספת שבת במוצאי שבת יש כמה וכמה מנהגים ובמקומות שונים נוהגים מנהגים שונים. בירושלים נוהגים להוציא את השבת כשלושים וחמש דקות אחרי השקיעה בחורף, וכארבעים דקות אחרי השקיעה בקיץ. יש מקילין המוסיפין זמן קצר יותר לשבת ומוציאין את השבת חצי שעה בלבד אחרי "צאת הכוכבים". ובמקומות שונים נהגו להוסיף זמנים שונים.
ה. בשעת הדחק, לדוגמא: כאשר יש זקן או חולה שצריכים לאכול בצאת השבת- מקילין להוציא את השבת עשרים דקות אחר שקיעת החמה.
שיטת רבנו תם
ו. אף על פי שמאחרים להוציא את השבת, אין זה משום שחוששים לשיטת רבנו תם הסובר שיש להוציא את השבת ע"ב דקות אחר השקיעה, מכיון שבארץ ישראל לא חוששים לדעת רבינו תם". ולכן, מן הדין אין חיוב להמתין עד שיגיע זמן רבנו תם, ומותר לעשות מלאכה אחרי שתעבור תוספת השבת שאחרי "צאת הכוכבים", כפי שנתבאר לעיל.
ז. למרות האמור לעיל, אין לזלזל במי שמחמיר כשיטת רבנו תם בצאת השבת, שהרי מצאנו דעות הסוברות כמותו ואי אפשר לבטל את דעתו. ומכל מקום, אין לפסוק הלכה כדעת רבנו תם. ולכן הרוצה לנהוג כשיטת רבנו תם – ינהג כך רק כחומרא או כהידור, אך לא כפסק הלכה כמותו. והיכא שאפשר לנהוג כמותו- ינהג, והיכא דאי אפשר- לא ינהג כמותו.
מנהג בלי נדר
ח. הרוצה להתחיל לנהוג כרבנו תם, יאמר שנוהג כך בלי נדר. ועדיף לומר: "בלי נדר אנהג כרבנו תם'' ולא הפוך: "אנהג כר"ת, בלי נדר", כיוון שכאשר אמר את המילים: "אנהג כרבנו תם" כבר קיבל את המנהג ולא יועיל שיאמר אח"כ: "בלי נדר''. ולכן, יאמר את המילים: "בלי נדר" בתחילת קבלת המנהג, ואח"כ יאמר מהו המנהג שמקבל על עצמו.
התרת נדרים
ט. אדם שנהג כשיטת רבנו תם והיה מוציא את השבת ע"ב דקות אחרי "שקיעת החמה", משום שחשב שצריך לנהוג כך מצד הדין, וכשנודע לו שאין צריך לנהוג כך מצד הדין רוצה לשנות מנהגו-צריך התרת נדרים.
י. מי שנהג כשיטת רבנו תם וקיבל זאת על עצמו כחומרא ולא משום שחשב שיש לנהוג כך מצד הדין – צריך התרה בשלושה תלמידי חכמים, וצריכים הם למצוא פתח להתיר את נדרו, וכל זאת משום שידע שאין זו חובה מן הדין וקיבל על עצמו לנהוג כך כחומרא.
אמירה לאחר
יא. מי שקיבל על עצמו לנהוג כשיטת רבנו תם מן הדין – אסור לו לומר לאחר לעשות מלאכה עבורו תוך כדי תוספת זמן זו.
יב. קיבל על עצמו לנהוג כשיטת רבנו תם כחומרא – מותר לו לומר לאחר לעשות עבורו מלאכה תוך כדי תוספת זמן זו, וכגון: לומר לחברו להסיעו הביתה.
סוף זמן תוספת שבת
יג. לכתחילה מותר להוסיף זמן כ"תוספת שבת" במוצאי שבת עד חצות הלילה. אמנם, הרוצה להוסיף עד אור הבוקר- רשאי לעשות כן, ומכל מקום, המוסיף זמן "תוספת שבת" אחרי חצות הלילה- לא יבטל תורה בשל כך, וכמו כן לא יעשה הבדלה אחר עמוד השחר.
