זמן התפילה

זמן התפילה

כא. תפילה כנגד קורבנות – את התפילות תיקנו כנגד הקרבנות, וקרבן תמיד של בין הערביים הוקרב בתשע שעות ומחצה (בשעות זמניות), חוץ מערב פסח שחל להיות בערב שבת שהיו מקדימים להקריבו בשש שעות ומחצה כדי שישחטו את קרבן הפסח ויצלוהו לפני שבת, ולכן עיקר זמן תפילת המנחה הוא מתשע שעות ומחצה, וזוהי הנקראת מנחה קטנה. אמנם בדיעבד אפשר להתפלל מנחה גדולה משש שעות ומחצה. ואעפ"י שמצוותה היא מתשע שעות ומחצה[1], מצווה מן המובחר להתפלל מנחה סמוך לשקיעה דהיינו עם דמדומי חמה. אמנם אם יש לו חשש שאם ידחה את תפילתו לשעה זאת יתכן שיתעכב ולא יתפלל (כגון שיוצא לדרך וכדו') או אם חושש שישכח – יזדרז להתפלל תפילת מנחה כמה שיותר מוקדם[2].

כב. זמן תפילה בשבת – בשבת, שרוצה לקיים סעודה שלישית בזמנה או שרוצה ללמוד – יכול להתפלל מנחה גדולה לכתחילה, ועוד שיש אומרים שבשבת יתפלל תפילת מנחה גדולה אפילו אם אין לו סיבה מיוחדת, כיון שדין מנחה בשבת שונה ממנחה ביום חול[3].

כג. חישוב שעות זמניות – חישוב השעות הזמניות הוא אחת משעות היום חלקי שתים עשרה שעות היום (כשמחשבים את היום מעמוד השחר עד צאת הכוכבים), וצאת הכוכבים הוא כ-13 דקות אחרי השקיעה (ויש אומרים שהוא כ-20 דקות אחרי השקיעה). ויש מי שמחשב את היום מהנץ החמה עד השקיעה, אך הסברא הראשונה עיקר, וכן הוא מנהג ירושלים[4].

כד. סוף זמן תפילת מנחה – סוף זמן תפילת מנחה הוא תחילת זמן תפילת ערבית (דהיינו זמן צאת הכוכבים), פרט לזמן של בין השמשות. וישנה מחלוקת תנאים מתי הוא זמן תפילת ערבית: יש מי שאומר שזמן מנחה הוא עד פלג המנחה (דהיינו שעה ורבע לפני צאת הכוכבים), ומשעה זו ואילך אפשר להתפלל תפילת ערבית. ויש מי שאומר שזמן תפילת מנחה הוא עד השקיעה, וזמן תפילת ערבית הוא מצאת הכוכבים ואילך. ולכן מי שינהג לעולם כאחד מהדעות יצא ידי חובה, דהיינו שאם התפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה לא יתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים כדי שלא יהיו מעשיו סותרים זה את זה. ויש אומרים שרק באותו היום לא יתפלל מנחה אחרי פלג המנחה, וערבית לפני צאת הכוכבים, אבל מותר לו ביום אחד להתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה וביום אחר להתפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה ולהתפלל תפילת ערבית אחרי פלג המנחה ולפני צאת הכוכבים, וכן נוהגים[5].

כה. כשמתפלל בציבור – בתפילה בציבור אפשר לנהוג כשתי הדעות דלעיל לקולא, דהיינו להתפלל תפילת מנחה ותפילת ערבית אחרי פלג המנחה אפילו באותו יום[6], וכל שכן שיכולים להתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה ותפילת ערבית אחרי השקיעה ולפני צאת הכוכבים[7].

כו. תפילה בבין השמשות – אם מתפללים בבין השמשות אומרים וידוי וי"ג מידות אך אין אומרים נפילת אפיים. ובכל מקרה אומרים קדיש "תתקבל" אעפ"י שסיימו תפילתם בלילה[8].

כז. מתפלל ביחיד – מי שמתפלל ביחידות לא יתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים, ואם רוצה להקדים את תפילת ערבית כגון בערב שבת – יתפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה ואז יוכל להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים[9].

כח. יחיד שהתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה, וחושש שלא יוכל להתפלל ערבית כראוי אם יחכה ללילה ודאי – יכול להתפלל תפילת ערבית אחרי השקיעה. ואם גם דבר זה קשה לו – יכול להתפלל תפילת ערבית לפני השקיעה (אחרי פלג המנחה). וכן הוא הדין באישה שעסוקה וטרודה בצרכי הבית – יכולה היא להתפלל תפילת מנחה ותפילת ערבית אחרי פלג המנחה, כיון שיחיד בשעת הדחק דינו כציבור[10].

כט. נוהג להתפלל מנחה עד השקיעה – מי שנוהג בדרך כלל להתפלל תפילת מנחה עד השקיעה, יש אומרים שמותר לו להתפלל גם בבין השמשות, דהיינו כשלוש עשרה דקות אחרי השקיעה, ויש אומרים שאחרי שעבר רוב הזמן של בין השמשות, דהיינו כשמונה דקות אחר השקיעה, לא יתפלל. ולמעשה לא יתפלל אחרי השקיעה כלל, וכן הוא מנהג ירושלים. ואם שכח או נאנס – יכול להתפלל תוך בין השמשות, ומוטב שיתפלל ביחיד לפני השקיעה מאשר יתפלל בציבור אחרי השקיעה ואפילו תוך בין השמשות[11].

ל. מתעכב – מי שהתעכב ולא התפלל תפילת מנחה עד סמוך לסוף זמנה, ויש לו ספק אם יוכל לגמור תפילתו לפני סוף זמנה או לא – יתפלל תפילת "הביננו", ואם אינו יכול להתפלל תפילת "הביננו", כגון בימות הגשמים או במוצ"ש ויו"ט – יכול להתחיל להתפלל תפילת מנחה ואפילו אם העיכוב היה במזיד[12].

לא. אם במקרה הנ"ל ברור לו באופן ודאי שלא יוכל לגמור את תפילת המנחה לפני סוף זמנה – לא יתחיל להתפלל, בין אם העיכוב היה בשוגג או היה במזיד[13].

לב. נזכר שלא התפלל מנחה – אדם שמצא ציבור שבפלג המנחה מתפללים תפילת ערבית והתפלל איתם ואח"כ נזכר שעוד לא התפלל תפילת מנחה – יכול לחזור ולהתפלל תפילת מנחה אעפ"י שכבר התפלל תפילת ערבית ועשאו לילה. ואם אותו היום הוא ערב ר"ח והתפלל תפילת ערבית של ר"ח מבעוד יום – יחזור להתפלל תפילת מנחה ויאמר בה "יעלה ויבוא"[14].

לג. אם שכח ולא התפלל מנחה – עיין בפרק כ״א (תפילת תשלומין ותפילת נדבה) בדינים אלו.

[1] שו"ע סי' רל"ג סעי' א'. כה"ח שם ס"ק א', ג'. בא"ח פרשת ויקהל סעי' ג'.
[2] ברכות כ"ט ע"ב.  בא"ח פרשת ויקהל סעי' ב'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק ז'. ארץ חיים סי' רל"ג, ועי' שער הכוונות דף נ"ב.
[3] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ג'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק ז'. ועיין "יין הרוקח" על אדרא זוטא דף ט"ו אות מ"ג בשם המקובל ר' מנחם דיליזאנו בספרו "עומר המן". נתיבי עם סי' רל"ג.
[4] שו"ע סי' רל"ג סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ז'. בא"ח פרשת ויקהל סעי' ד'. נתיבי עם סי' רל"ג וסי' תמ"ג.
[5] שו"ע סי' רל"ג סעי' א'. מחזיק ברכה שם ס"ק ב' בשם המאירי. כה"ח שם ס"ק ט', י"א. בא"ח פרשת ויקהל סעי' ז'.
[6] בית יוסף סי' רל"ג. כה"ח שם ס"ק י"ב. בא"ח פרשת ויקהל סעי' ז'. שו"ת זבחי צדק ח"ב סי' כ"ט.
[7] כה"ח סי' רל"ג ס"ק י"ב.
[8] כה"ח סי' רל"ד ס"ק ז'.
[9] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ז'. שו"ת זבחי צדק ח"ב סי' ט"ז.
[10] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ז'. כה"ח סי' רל"ג ס"ק ט', י"ב.
[11] שו"ע סי' רל"ג סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ד', ה'. משנ"ב שם ס"ק י"ד. שו"ת רב פעלים ח"א סי' ה', ח"ב סי' י"ט. בא"ח פרשת ויקהל סעי' ט'. מעשה נסים.
[12] שו"ת רב פעלים ח"א סי' ה'.
[13] שם.
[14] שו"ת זבחי צדק ח"ב סי' י"ד.
דילוג לתוכן