התרת נדרים בערב שבת
התרת נדרים בימי שישי
סד. טוב לעשות "התרת נדרים" בכל יום שישי לפני תפילת מנחה או אחרי תפילת שחרית, כדי להיכנס לשבת נקיים מנדרי השבוע החולף.
התרת נדרים
סה. צריך להשתדל להושיב עשרה כבית דין להתיר את הנדרים ובכללם תלמידי חכמים ויראי שמים, ואם אי אפשר להושיב עשרה – ישבו שלשה כבית דין. ויש נוהגים שכל הקהל אומר התרת נדרים זו ביחד, וכעניין התרת הנדרים ב"כל נדרי" שאין מושיבים בית דין.
זהירות בנדרים
סו. לא ירגיל אדם את עצמו לנדור, משום שהנודר ואינו משלם – נענש, ואפילו נודר ומשלם – נענש, כפי שאמרו רבותינו ז"ל: "אל תהי רגיל בנדרים" וכל הנודר אף על פי שמקיימו נקרא רשע ונקרא חוטא. ועוד אמרו: "בעוון נדרים – בנים מתים", רח"ל. ומי שמשהה נדרו ואינו מקיימו – גורם מיתה לעצמו, ומלאכים מזכירין עוונותיו, ופנקסו פתוח. ואם נדר ואינו משלם – מרחיק ישועה מעצמו. ואם אפשר לו להתיר נדרו ואינו מתירו – נקרא רשע.
תועלת ההתרה
סז. התרת נדרים זו וכיוצא בה מועילה רק לנדרים שאדם שכח, אבל נדרים שאדם זוכר ורוצה להתיר – צריך לפרטם לפני שלושת המתירים או לפני אחד מהם.
לא כלול בהתרה
סח. צריכים המתירים לדעת שיש נדרים שאין אפשרות להתירם [כגון: אדם שנדר לעשות מצוה וכדו'], וכן יש נדרים שצריך לדעת לפתוח "פתח" ו"חרטה" כדי להתירם, ולכן הנודר נדר מסוים ורוצה להתירו – לא יסמוך על התרה זו, אלא ישאל שאלת חכם אם אפשר להתיר את נדרו, ואם התברר שניתן להתיר את הנדר – יעשו לו התרה לאותו הנדר. ובהתרת הנדרים שעושים ביום שישי ובשכמותה יותרו רק הנדרים שאדם שכח.