התנהגות הטועה
ג. הטועה בתפילת השבת ומתפלל של חול בשבת – פעמים שממשיך בתפילתו, פעמים שמסיים הברכה וחוזר לתפילת השבת ופעמים שצריך לחזור לראש התפילה.
טעה בערבית או במנחה
ד. טעה בתפילת "ערבית" או "מנחה" של שבת והתחיל ברכה רביעית בתיבת "אתה" על דעת להמשיך "חונן לאדם דעת….", מפני שהיה סבור שהוא חול או שהתפלל בלי מחשבה, ונזכר שהיום שבת – ממשיך בתפילת השבת כדרכו.
טעה בשחרית
ה. טעה בתפילת "שחרית" ואמר תיבת "אתה" על דעת להמשיך "חונן לאדם דעת…" ימשיך ברכת "אתה חונן" כדרך שממשיך בחול עד סופה, ויחזור לתפילת שבת.
טעה במוסף
ו. טעה בתפילת "מוסף" והתחיל בשל חול – לא ימשיך את הברכה, אלא יפסיק את תפילת החול מיד, וימשיך בתפילת שבת כתקנה.
טעות בלשונו ולא במחשבתו
ז. טעה בכל אחת מתפילות השבת ואפילו בתפילת "שחרית" או "מוסף" ואמר תיבת "אתה" וידע ששבת היום ורק טעה בלשונו – עוצר את תפילת החול מיד וממשיך בתפילת השבת.
טעה – יסיים הברכה
ח. טעה בכל אחת מן התפילות "ערבית" "שחרית" או "מנחה" ואמר שתי תיבות "אתה חונן" והתכוון להמשיך כביום חול ונזכר ששבת היום – יסיים את הברכה כדרך שממשיך בחול עד סופה, ורק אחר כך יחזור לתפילת השבת. ואפילו אם ידע ששבת היום ורק טעה בלשונו – צריך לסיים את הברכה, ורק אחר כך לחזור לתפילת השבת.
עד מתי מתקן
ט. נזכר ששבת היום תוך אחת הברכות מברכות "שמונה עשרה" של חול שאחרי ברכת "אתה חונן" – יסיים את הברכה ויחזור לתפילת השבת, ואפילו אם נזכר תוך ברכת "שמע קולנו". וכך יעשה בכל מקום שנזכר עד אחרי "יהיו לרצון" האחרון הסמוך ל"עושה שלום".
סיים תפילתו ונזכר שטעה
י. נזכר שמתפלל תפילה של חול אחרי שאמר "יהיו לרצון" השני שסמוך ל"עושה שלום" – חוזר לראש התפילה אע"פ שלא עקר רגליו.
טעה בשבת בנוסח של חול
יא. טעה והתפלל בשבת תפילת "שמונה עשרה" של חול וטעה, ובמקום "ברך עלינו" אמר "ברכנו" ונזכר אחרי שסיים את הברכה: יש אומרים שיחזור להתפלל מברכת "ברך עלינו", ואחר כך יחזור לומר מ"אתה קדשת" וכו' כסדר תפילות השבת, ויש אומרים שימשיך מייד מברכת "אתה קדשת", וכן נוהגים.
ש"ץ שטעה
יב. שליח ציבור שטעה בחזרת הש"ץ והתחיל בשל חול ונזכר ששבת היום – אינו גומר את הברכה בשל חול, אלא פוסק במקום שנזכר ומתחיל בשל שבת מיד. משום שדין זה נאמר לגבי תפילת לחש ולא לגבי חזרת הש"ץ.
