הפסקות‭ ‬בין‭ ‬העולים

הפסקה‭ ‬בכל‭ ‬מקום

מח‭. ‬ ככלל‭ ‬מותר‭ ‬להפסיק‭ ‬בקריאה‭ ‬בין‭ ‬העולים‭ ‬בכל‭ ‬מקום‭ ‬שרוצה‭, ‬ואין‭ ‬חובה‭ ‬להפסיק‭ ‬במקומות‭ ‬המסומנים‭ ‬בחומשים‭ [‬שהרי‭ ‬ההפסקות‭ ‬המופיעות‭ ‬בחומשים‭ ‬אינן‭ ‬הלכה‭ ‬למשה‭ ‬מסיני‭], ‬בתנאי‭ ‬שמפסיק‭ ‬לפחות‭ ‬שלושה‭ ‬פסוקים‭ ‬לפני‭ ‬סוף‭ ‬פרשייה‭ [‬בין‭ ‬אם‭ ‬היא‭ ‬פתוחה‭ ‬ובין‭ ‬אם‭ ‬היא‭ ‬סתומה‭]. ‬וכן‭, ‬לכתחילה‭ ‬יש‭ ‬להיזהר‭ ‬לא‭ ‬לסיים‭ ‬פחות‭ ‬משלושה‭ ‬פסוקים‭ ‬לפני‭ ‬העליות‭ ‬המסומנות‭ ‬בחומשים‭.‬

פרשת‭ "‬האזינו‭"‬

מט‭.‬ בקריאת‭ ‬פרשת‭ "‬האזינו‭" ‬יש‭ ‬להפסיק‭ ‬במקומות‭ ‬שקבעו‭ ‬חז‭"‬ל‭, ‬וסימנך‭ ‬בראשי‭ ‬תיבות‭: "‬הזי‭"‬ו‭ ‬ל‭"‬ך‭", ‬דהיינו‭: ‬כהן‭ ‬מתחיל‭ ‬ב‭"‬האזינו‭", ‬לוי‭ ‬מתחיל‭ ‬ב‭"‬זכור‭ ‬ימות‭ ‬עולם‭", ‬שלישי‭ ‬מתחיל‭ ‬ב‭"‬ירכיבהו‭ ‬על‭ ‬במותי‭ ‬ארץ‭", ‬רביעי‭ ‬מתחיל‭ ‬ב‭"‬וירא‭", ‬חמישי‭ ‬מתחיל‭ ‬ב‭"‬לו‭ ‬חכמו‭ ‬ישכילו‭", ‬שישי‭ ‬מתחיל‭ ‬ב‭"‬כי‭ ‬אשא‭", ‬והשביעי‭ ‬קורא‭ ‬מסוף‭ ‬השירה‭ ‬ועד‭ ‬סוף‭ ‬הפרשה‭.‬

הפסקות‭ ‬בשבוע‭ ‬שלפני‭ "‬האזינו‭"‬

נ‭.‬ למנהג‭ ‬הספרדים‭ – ‬יש‭ ‬להקפיד‭ ‬על‭ ‬הפסקות‭ ‬קבועות‭ ‬בקריאת‭ ‬התורה‭ ‬במנחת‭ ‬שבת‭ ‬שלפני‭ ‬שבת‭ "‬האזינו‭" ‬וכן‭ ‬בימים‭ ‬שני‭ ‬וחמישי‭ ‬שלפניה‭ ‬וסימנך‭ ‬בראשי‭ ‬תיבות‭: ‬הז‭"‬י‭ [‬האזינו‭, ‬זכור‭, ‬ירכיבהו‭], ‬דהיינו‭: ‬ראשון‭ ‬קורא‭ ‬מ‭"‬האזינו‭" ‬עד‭ "‬ויכוננך‭", ‬שני‭ ‬קורא‭ ‬מ‭"‬זכור‭ ‬ימות‭ ‬עולם‭" ‬עד‭ "‬אל‭ ‬נכר‭", ‬שלישי‭ ‬קורא‭ ‬מ‭"‬ירכיבהו‭" ‬עד‭ "‬מחוללך‭". ‬ומנהג‭ ‬האשכנזים‭ – ‬לא‭ ‬להקפיד‭ ‬על‭ ‬הפסקות‭ ‬אלה‭ ‬דווקא‭.‬

פרשות‭ ‬מיוחדות

נא‭. ‬ נהגו‭ ‬להקפיד‭ ‬לקרוא‭ ‬ברצף‭ ‬וללא‭ ‬הפסקה‭ ‬פרשיות‭: ‬שירת‭ ‬הים‭, ‬עשרת‭ ‬הדברות‭, ‬מ‭"‬ב‭ ‬מסעות‭ ‬ושמונה‭ ‬פסוקים‭ ‬אחרונים‭ ‬של‭ ‬התורה‭.‬