שאלות בערב שבת
א. נאמר במשנה במסכת שבת: "שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה (קודם בין השמשות): עשרתם? ערבתם? הדליקו את הנר!". והפוסקים הוסיפו: הפרשתם חלה?
אין מקום לשאלות
ב. החיוב לשאול את בני הבית בעניין "הפרשת חלה", "מעשרות" ו"עירוב חצרות" הוא דווקא כאשר ידוע שבני הבית עסוקים בעניינים אלה [כפי שכתב הטור שמהר"ם מרוטנבורג היה שואל דווקא במקום שיש טעם בשאלה]. ולכן, היודע שאשתו לא אופה כלל, או שאופה פחות משיעור חלה – אינו חייב לשאול אם הפרישה חלה. וכן כאשר הבעל מעשר בעצמו – אינו חייב לשאול את בני הבית אם עשרו. בעניין עירובי חצרות, לא שייך לשאול בביתו: "ערבתם"? משום שכיום עושים עירובי חצרות פעם אחת בשנה בבית הכנסת. אמנם, בעניין עירובי תבשילין לפני יום טוב שחל בערב שבת, שייך לשאול: "ערבתם"? נמצא שבדרך כלל, יש לומר רק: "הדליקו את הנר".
מעשרות בחוץ לארץ
ג. הדר בארץ ישראל – צריך לשאול ב"ערב שבת" אם עישרו את הפירות, אך הדר בחו"ל, כיון שאין מפרישים תרומות ומעשרות מפירות חו"ל – אין צריך לשאול אם עישרו.
כשיודע שהפירות מעושרים
ד. הקונה פירות במקום שיודע שעישרו את הפירות – אינו צריך לשאול את בני ביתו: "עישרתם?".
שאלה הפרשת חלה
ה. בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ – ראוי לפרט ולשאול את בני הבית אם הפרישו חלה מן העיסה, משום שנשים רבות מכבדות את השבת באפיית חלות.
איך שואלים
ו. יש אומרים שהאמירה: "הדליקו את הנר" כוללת את כל ההכנות לכבוד שבת. ולכן, לפני שאומר: "הדליקו את הנר" – צריך לשאול ולבדוק אם הכל הוכן לכבוד שבת [כגון: כיוון שעון שבת, כיבוי מנורת מקרר וכדו'], ורק אח"כ לומר לבני הבית: "הדליקו את הנר".
שאלה בלשון רכה
ז. כאשר אדם שואל את בני ביתו ואומר אמירות אלה, צריך לנקוט בלשון רכה, מכמה סיבות: א. כדי שדבריו יתקבלו ובני הבית יסיימו את כל ההכנות לשבת בזמן. ב. שום שלפני כניסת השבת יש מתח [בגלל טרדת ההכנות לשבת], ואמירה שלא כראוי עלולה לגרום לסכסוך בבית.
כשנמצא מחוץ לביתו
ח. כתב הגר"ז כי אדם שנמצא מחוץ לביתו לפני כניסת שבת [בבית הכנסת או במקום אחר] – צריך גם הוא להזכיר לבני ביתו לסיים את ההכנות לשבת, ע"י שישלח שליח לביתו להזכיר דברים אלו. אמנם, כיום אפשר להזכיר את סיום ההכנות בשיחת טלפון ולצאת ידי חובה בזה.
זמן השאלות
ט. צריך לומר: "עישרתם? ערבתם?" וכו' סמוך להדלקת נרות שבת. ולמרות שלשון המשנה הוא: "ערב שבת עם חשיכה", אין הכוונה סמוך לחשיכה ממש אלא סמוך להדלקת הנרות, שאז מקבלים את השבת.
הקדמת זמן השאלות
י. לא יקדים אדם לומר: "עישרתם? ערבתם?" וכו' לפני הזמן, משום שבני הבית עלולים לדחות דברים אלה מתוך מחשבה שיש הרבה זמן עד כניסת שבת ולבסוף לשכוח ולא לעשותם כלל.
חשש להפסקות חשמל
יא. כאשר יש חשש להפסקת חשמל בשבת [כגון: כשצפוי לרדת שלג כבד ויש חשש שחוטי החשמל יקרעו] – צריך להשאיר מערב שבת נרות דולקים בכמה מקומות בבית.
נרות שמשאיר לתאורה
יב. נרות אלה שמשאירים מערב שבת לתאורה – לא צריכים להיות נרות "שמן זית" ואפשר להשתמש בנרות רגילים [במקרה כזה, אם החשמל חוזר במהלך השבת, ואפילו אם חוזר באיסור – יכול להשתמש בחשמל לכל צרכיו, מכיון שממילא יש אור בבית].