החייבים בקריאת שמו"ת
חיוב שמו"ת
ח. מצות קריאת "שניים מקרא ואחד תרגום" הנה חובה על כל אדם מישראל, בין בעלי בתים ובין בחורי ישיבה ותלמידי חכמים שלומדים כל היום. ואינה חומרא או מנהג שאפשר להקל בו לבחורי ישיבה ותלמידי חכמים.
אשה בשמו"ת
ט. נשים פטורות מקריאת "שניים מקרא ואחד תרגום", משום שפטורות מלימוד תורה.
סומא בשמו"ת
י. סומא פטור לגמרי מחיוב קריאת "שניים מקרא ואחד תרגום". ומכל מקום, טוב שיחמיר וישמע מאחר הקורא או קריאה מוקלטת. אמנם, כאשר שומע מאחר או הקלטה – לא יקרא עם המשמיע/הקלטה, משום שאסור לקרוא את הפרשה על פה.
חולה בשמו"ת
יא. חולה – לא צריך שיקראו לו שמו"ת, ולכשיבריא – ישלים הפרשה שחיסר.
אבל בשמו"ת
יב. אבל בשבת שתוך שבעת ימי השבעה: למנהג בני אשכנז – מותר לאבל לקרוא "שניים מקרא ואחד תרגום" ביום השבת עצמו (ואם רגיל לקרוא עם פירוש רש"י – יקרא גם בשבת זו), ולמנהג בני ספרד – אסור, וישלים אחרי גמר האבלות.
אבל בשביעי שחל בשבת
יג. כאשר חלה שבת ביום האחרון לשבעת ימי האבל – לכל הדעות קורא "שניים מקרא ואחד תרגום" אחרי התפילה בבוקר.
