הזמן הרצוי להדלקת נרות
תוספת מחול על הקודש
ד. מצווה להוסיף מחול על הקודש (ראה בהרחבה בפרק י"ד זמן איסור מלאכה), ועל כן מקדימים להדליק נרות שבת לפני שקיעת החמה.
תוספת שבת בערים השונות
ה. בחיפה ובצפון הארץ נוהגים להדליק נרות שבת – חצי שעה לפני השקיעה, ובתל אביב – עשרים וחמש דקות לפני השקיעה.
זמן ההדלקה בירושלים
ו. לדעת גאון עוזנו בעל ה'בן איש חי' וחכמים נוספים שעלו לארץ ישראל, מספיק להקדים ולהדליק חצי שעה לפני השקיעה, אך המנהג בירושלים להדליק נרות שבת – ארבעים דקות לפני השקיעה. והטעם למנהג בירושלים הוא, שירושלים בנויה על הרים וגבעות ובמקום אחד השקיעה נראית בזמן אחד, ובשני בזמן מאוחר יותר, וכדי לא לחלק בין המקומות בירושלים קבעו זמן אחיד לכולם, והוא – ארבעים דקות לפני השקיעה, ואין לשנות מן המנהג.
ירושלמי מחוץ לירושלים
ז. ירושלמי ששובת מחוץ לירושלים – יעשה כהרגלו וידליק נרות שבת ארבעים דקות לפני השקיעה כמנהג ירושלים.
זמן ההדלקה בדיעבד
ח. לכתחילה: יש להקפיד על זמני הדלקת הנרות המתפרסמים בלוחות ולא לשנות. ובדיעבד: אשה שלא הספיקה להדליק נרות בזמן – יכולה להדליק גם אחרי הזמנים המתפרסמים, אך צריכה להדליק לפחות עשר דקות לפני השקיעה. אשה שאינה יכולה להדליק בשום אופן, אפילו עשר דקות לפני השקיעה – יכולה להדליק גם אחרי כן (עד השקיעה), ומכל מקום לא תדליק אחרי הזמן שרגילים לקבל שבת בבית-הכנסת שבו בעלה רגיל להתפלל.
מקום שמתפללים בפלג המנחה
ט. בישוב או מושב, שישנו בית כנסת אחד ומקבלים בו את השבת מוקדם [בפלג המנחה] – אסור לנשים להדליק נרות מזמן שהקהל קיבל שבת בבית הכנסת. ואיסור זה נכון גם אם הקהל קיבל שבת בעוד היום גדול [מפלג המנחה]. וראה בהרחבה בפרק י"ד "זמן איסור מלאכה" סעי' כ"ג.
י. רצוי שהמקדימים להתפלל מנחה וקבלת שבת בפלג המנחה, יקבעו זמן לאמירת "בואי כלה בואי כלה", ואז האשה יודעת שבשעה זו הבעל מקבל שבת, ומאז והלאה לא תדליק, כי אם לפני כן.
יא. לא תתפלל אשה לאחר הדלקת נרות אלא תקדים להתפלל ואחר כך תדליק נרות שבת. [עוד בדין זה ראה בפרק י"ד "זמן איסור מלאכה" סעיפים כ"ג-כ"ו].
