אחיזה בימין
מח. המוליך את ספר התורה מן ההיכל לבימה יאחז את הספר בימינו.
הליכה מימין
מט. מוליכים את ספר התורה מן ההיכל לבימה דרך צד ימין שלו, בין אם ארון הקודש בצפון ובין אם בדרום וכו'.
ספר פתוח
נ. מנהג חלק מהספרדים להוליך את ספר התורה אל הבימה כשהוא פתוח כדי שיוכל הציבור לראות את הכתב, וטוב לנהוג כך כשספר התורה נתון בנרתיק. ומנהג האשכנזים להוליכו סגור.
עמידה בשעת ההולכה
נא. חייבים כל הציבור הנמצאים בבית הכנסת לעמוד בשעה שמוליכים את ספר התורה מן ההיכל לבימה.
הפניית הגב לספר תורה
נב. יש להקפיד לא להפנות את הגב לספר התורה בשעה שמוליכים אותו לבימה. אמנם, כאשר ספר התורה מונח על התיבה [והיא גבוהה מהקרקע י' טפחים] מותר להפנות את הגב לספר התורה.
סמיכת גופו
נג. אסור לסמוך את עצמו על שום חפץ או משענת בשעה שמוליכים את ספר התורה אל הבימה, משום שסמיכה נחשבת כישיבה.
זמן העמידה
נד. עומדים בפני ספר התורה כל זמן שמוליכים אותו אל הבימה עד שמניחו על הבימה או שמחזיקים אותו שם בישיבה או עד שמתכסה מעיניו, ולכן יש לעמוד בעת אמירת "כל נדרי".
נה. ראוי לעורר תשומת לב הרבים: בזמן שמחת תורה, שנוהגים להאריך בריקודים ובשירים ובתשבחות להקב"ה, כי מצוה לשמוח לגומרה של תורה, שכל עוד הס"ת נמצא בידי אדם – אסור לבריא לשבת, ולזקן או חולה – מותר לשבת.
נשיקת ספר התורה
נו. ע"פ מנהג רבנו האר"י ז"ל יש לנשק את ספר התורה כאשר עובר לפניו בדרך אל הבימה, ומצווה ללמד את הקטנים לנשקו.
נז. יש שמנשקים אותו בידם ויש בפה, ומ"מ יעשו זאת רק על התיק של הספר ולא על גבי הקלף, שלא ימחקו או יטשטשו את הכתב.
ליווי הספר אל הבימה
נח. נהגו ללוות את ספר התורה מן ההיכל עד לתיבה בהוצאה, וכן בחזרה מן הבימה אל ההיכל [וראה לקמן סעי' קט"ו].
עטרות ס"ת
נט. מנהג האשכנזים שמניחים כתר על ספר התורה. והספרדים נוהגים להניח רימונים, כי כשמוליכים את ספר התורה הם מצלצלים ורומזים לאדם שיעמוד לכבוד התורה.
