הדלקת נרות לאדם השובת מחוץ לביתו
החיובים בנר שבת
יז. ישנם שני חיובים נפרדים בהדלקת נרות שבת: א. החיוב שיהיה אור במקום בו שוהה האדם. ב. החיוב לעשות את מעשה הדלקת הנרות, וכל אחד מהם מצווה בפני עצמה.
מתארח שיש לו חדר מיוחד
יח. המתארח אצל אחרים ויש לו חדר מיוחד לאכילה או ללינה ואין אשתו מדליקה בביתו – חייב להדליק ולברך בחדרו, משני טעמים: א. משום שחייב לעשות את מעשה ההדלקה בעצמו [שהרי אורח שיש לו חדר מיוחד – אינו יוצא במעשה ההדלקה של בעל הבית, ומכיון שאשתו לא מדליקה בביתו – אינו יוצא ידי חובת הדלקת נרות שבת]. ב. משום שחייב בכך שיהיה אור במקומו.
מתארח ואשתו מדליקה בביתו
יט. המתארח אצל אחרים ויש לו חדר מיוחד לאכילה או ללינה, ואשתו מדליקה בביתו – חייב להדליק ולברך בחדרו, כיון שלמרות שיוצא ידי חובת מעשה ההדלקה בהדלקת אשתו, עדיין חל עליו החיוב שיהיה אור במקום בו הוא שוהה.
מתארח ואין לו חדר מיוחד
כ. השוהה באכסניא ואין לו חדר מיוחד לא לאכילה ולא ללינה ואינו סמוך על שולחן בעל הבית, ואין אשתו מדליקה בביתו – חייב בהדלקת נרות שבת, כיון שלמרות שבהדלקת בעל הבית הוא יוצא ידי חובת החיוב שיהיה אור במקום בו הוא שוהה, עדיין הוא חייב במעשה ההדלקה [מכיון שאין אשתו מדליקה בביתו]. אמנם, מכיון שבעל הבית מדליק שם בעצמו – עדיף שייתן פרוטה לבעה"ב וישתתף עמו בעלות הנרות.
שותפות בפרוטה עם בעל הבית
כא. י"א שאדם שמוזמן לסעוד על שולחנו של בעה"ב – אינו צריך לתת פרוטה בפועל לבעה"ב, משום שעצם ההזמנה הרי היא כאילו הקנה לו בעה"ב שווי של פרוטה בנרות [או זכות שימוש בנרות]. ולמרות זאת – טוב שבעה"ב יקנה לאורח חלק בנרות במתנה, בפעולת קנין ממש.
מתארח שאשתו מדליקה בביתו
כב. המתארח אצל אחרים ואין לו חדר מיוחד לא לאכילה ולא ללינה, ואשתו מדליקה בביתו – אינו חייב להדליק בחדרו, משום שבהדלקת בעל הבית הוא יוצא ידי חובת החיוב שיהיה אור במקום בו הוא שוהה, ובהדלקת אשתו הוא יוצא ידי חובת מעשה ההדלקה.
מתארח בסעודה ולן בביתו
כג. הסועדים בליל שבת מחוץ לביתם וחוזרים ללון בביתם – ידליקו בביתם נרות שדולקים זמן רב כדי שידלקו עד אחרי שיחזרו הביתה ויוכלו ליהנות מאור הנרות, שהרי אם לא ייהנו מאור הנרות תהיה ברכתם לבטלה.
הנאה מהנרות למתארח ומדליק בביתו
כד. הסועדים מחוץ לביתם בליל שבת, ואין להם נרות שמחזיקים זמן רב – ידליקו נרות רגילים בברכה רק אם ייהנו מאור הנרות. ויכולים ליהנות מאור הנרות אחרי השקיעה כאשר מתחיל להחשיך או אחרי התפילה לפני הסעודה. אמנם, יש חולקים ואומרים שההנאה מאור הנרות צריכה להיות דווקא לצרכי סעודה ולא די בהנאה בעלמא, אך אין נוהגים כדעה זו ומספיקה הנאה בעלמא ע"מ שיוכלו להדליק נרות שבת בברכה.
מתארח שחוזר לביתו
כה. הסועדים מחוץ לביתם בליל שבת – צריכים להשאיר אור אחר דולק בבית [אור החשמל] עד לזמן ששבים לביתם, כדי שלא יכשלו בחושך בהליכתם בבית [ומכל מקום – לא מברכים על הדלקת אור החשמל].
הדלקה כשאין הנאה מהאור
כו. כאשר אין אפשרות ליהנות מאור הנרות לפני הסעודה או אחריה – אסור לברך על הדלקת הנרות [וראה לקמן סעי' כ"ט].
הדלקה למתארחים לכל השבת
כז. בני משפחה המתארחים בבית משפחה אחרת משך השבת כולה, וסועדים בבית המארחים ולנים בבית המארחים – תדליק המארחת נרות שבת בברכה במקום הסעודה, והמתארחת תדליק נרות בברכה במטבח או בחדר שיוחד לה.
