זמן הגבהה
ס. לדעת מרן בעל השו"ע – מגביהים את ספר התורה מיד כשמגיע אל התיבה, ומראה הכתב לקהל. לדעת הרמ"א – מגביהים אחרי הקריאה, ויש אשכנזים שנוהגים כדעת השו"ע, וכל קהילה תעשה כמנהגה.
הפניית הכתב
סא. מנהג הספרדים – להגביה את הספר כאשר הכתב כלפי הציבור וגב הספר אל המגביה. מנהג האשכנזים – להגביה כשהכתב כלפי המגביה וגבו אל הציבור.
פתיחה במקום קריאה
סב. לכתחילה יש להגביה את הספר כשהוא פתוח במקום בו עומדים לקרוא. הגביהו והיה פתוח במקום אחר – אין צורך להגביהו שוב.
הפניית הספר לכל המתפללים
סג. צריך המגביה לסובב דרך ימין את ספר התורה סיבוב שלם, כדי שכל הציבור יוכלו לראות את הכתב בספר.
שיעור פתיחת הספר בהגבהה
סד. ראוי לפתוח את ספר התורה כך שיראו שלוש עמודות מן הספר. ועל כן, לא טוב להזמין להגבהת הספר אדם חלש שאינו מצליח להגביה כדבעי ולהראות את הכתב באופן ברור לקהל.
אין שם אדם המסוגל להגביה
סה. לכתחילה יש להשתדל מאוד להגביה את ספר התורה. אמנם, כאשר אין שם אדם שיכול להגביה ויש חשש שספר התורה יפול ח"ו, וכן כאשר ידית הספר נשברה ואין אפשרות להגביה כדבעי – מוטב להימנע מהגבהת התורה.
פתיחת יתר
סו. אין לפתוח את הספר בשעת הגבהה באופן מוגזם כדי להראות את כוחו של המגביה, ואין לעשות את התורה קרדום לחפור בה. ועל כן נכון שהמגביה יפתח את הספר בנחת במידה סבירה.
אחיזת הספר
סז. אסור לאחוז את ספר התורה ערום בשעת ההגבהה. ועל כן, כאשר מגביהים את הספר יש לאחוז בתיק הספר [או בעץ חיים אם זה ספר המכוסה במפה] אך בשום אופן אין לאחוז בקלף עצמו.
הגבהת כמה ספרים
סח. כאשר מוציאים יותר מספר תורה אחד, נוהגים הספרדים להגביה את כל הספרים לפני תחילת הקריאה בראשון, בזה אחר זה, ויש נוהגים להגביה ספר אחד בלבד לפני הקריאה ואת הנותרים אינם מגביהים. מנהג האשכנזים להגביה את כל הספרים ומגביהים כל ספר אחרי שסיימו לקרוא בו.
עמידה בשעת הגבהה
סט. צריכים כל הציבור הרואים את הגבהת ספר התורה לעמוד בשעת ההגבהה, אפילו אם הם ברשות אחרת. ולכן, בין אם הגביהו על הבימה והציבור עומד בבית הכנסת ובין אם הגביהו בבית הכנסת והציבור עומד על הבמה, וכן נשים הנמצאות בעזרת נשים – כל הרואים את הגבהת ספר התורה צריכים לעמוד.
השתחוויה
ע. צריכים כל הציבור להשתחוות כלפי ספר התורה בשעת ההגבהה, גברים נשים וטף.
מספר השתחוויות
עא. יש נוהגים להשתחוות כלפי הספר בשבת שבע פעמים, כמניין העולים לתורה. ובשאר ימים משתחווים כמניין העולים באותם ימים ומנהג טוב הוא.
פסוקי השתחוויה
עב. בשעה שמשתחווים כלפי ספר התורה אומרים פסוקים ודברי שבח על התורה: מספר דברים, "וזאת התורה אשר שם משה" וכו' ". וכן "תורה ציווה לנו משה" וכו'. מספר תהילים, "האל תמים דרכו" וכו' ". מספר "משלי", "עץ חיים היא למחזיקים בה" וכו'. מספר "תהילים "שלום רב לאוהבי תורתך" וכו'. וכן "ה' עוז לעמו יתן" וכו'. ומוסיפים: אל שדי אמת, משה אמת ותורתו אמת.
הבחנה באותיות
עג. טוב לעמוד קרוב לספר התורה בשעת ההגבהה כך שיוכל להבחין באותיות הספר, משום שעל ידי הסתכלות באותיות הספר מקרוב נמשך אור גדול על האדם. וטוב במיוחד להבחין בין אותיות הספר באות הראשונה של שמו.
המתפלל תפילת העמידה
עד. אדם שהיה תוך תפילת העמידה בשעה שהגביהו ספר תורה – אינו יכול להפסיק בדיבור, ועל כן ישתחווה כלפי הספר בשתיקה.
נשים בשעת הגבהה
עה. נשים מותרות להסתכל בספר התורה. אמנם, בשעה שהאשה נידה, ודמים מצויים בה – אין זה מן הראוי שתסתכל בספר התורה, ואין בזה משום איסור, אלא רק מנהג כבוד בספר התורהג.
